יום חמישי, 20 בנובמבר 2008

הקבלות בין גאולת מצרים לימות המשיח

בפרשת תזריע, מלמדת התורה על אשה שיולדת, ומצביה לגבי טמאה וטהרה.  אם היא יולדת בן, היא טמאה, והדם טמא כשאר דם נדה.  טמאה זאת נמשכת שבעה ימים, ולאחר מכן היא במצב של דם טוהר, כלומר כל דם הזב ממנה בחזקת טהרה.  מצב דם הטוהר נמשך עוד שלשים ושלשה ימים.  סך הכל יש לנו ארבעים יום.

באו נחשוב על ארבעים הימים האלה כשטוחים על פני ששת אלפים שנה של עולם הזה.  אם כך, כל יום הוא 150 שנה.

  • 1050 שנים כנגד הדם הטמא אשר זקוק לתיקון של טיהור
  • 4950 שנים כנגד דם הטוהר, אשר אינו זקוק לתיקון

הטיהור הזה בא לידי ביטוי בעולם במצב הנקרא גדלות של זעיר אנפין.  לפי קבלת הרמח"ל, זמן הגדלות כבר היה בעבר והוא נחלק לשתים

  • גדלות א': זמן בית ראשון ובית שני
  • גדלות ב': זמן מתן תורה וימות המשיח

אם סך כל השנים יעלו בחשבון כ1050 שנים, פשוט נשליך את השנים שכבר חלפו, ונראה מתי, לפי זה, אמורה להיות התחלת ימות המשיח

  • מתן תורה – שנה אחת
  • בית ראשון – 410 שנים
  • בית שני – 421 שנים, לפי דעת התוספות במסכת ערכין.

סך כל השנים עד עתה הן 832.  כדי להשלים את ה1050, העולם זקוק ל218 שנים במצב של ימות המשיח.  אבל אנחנו חייבים לזכור שלפי מניין השנים הנהוג, אדם הראשון נולד בשנה שנייה, ולכן התיקון הוא בין השנים 2 עד 6001.  כלומר, התחלת תקופת ימות המשיח תהיה 218 שנים לפני 6001, בשנת 5783.

מזה נעשה סקר של תולדות עם ישראל.

  • 480 שנים מיציאת מצרים לבנין בית ראשון (מלכים א ו:א) (2449-2929)
  • 70 שנים של גלות בבל (3339-3409)
  • 1953 שנים של גלות אדום (3830-5783)

אותם השנים שהן אחרי גאולת מצרים אבל חסרות בית המקדש הן 2503 שנים.  זה אותה כמות השנים שחלפו מבריאת העולם עד התחלת ספירת שמיטה ויובל בימי יהושע בן-נון (ראה משנה תורה הלכות שמיטה ויובל פרק י').  אולי זה בא לרמז על דבר אחר, שהעולם היה אמור להגיע לתיקונו השלם בכניסת עם ישראל לארצו, אילולא חטאו עם ישראל בשלשלת החטאים ממכירת יוסף עד חטאי דור המדבר.  תולדות העולם התרחשו כמו שאנחנו לומדים כדי להראות לנו תמונה גדולה יותר.  אבל אין לזה סתירה, להגיד שתאריך כניסת עם ישראל לארץ מלמד על גאולה שהיתה אמורה לקרות.  אנחנו רואים שיש גזירות על זמנים ואפילו חטאים.  ראה פרשת אלדד ימידד ורש"י שם.

אם שתי התקופות האלו באמת מקבילות, נשים אותן אחת ליד השניה.  הגאולה שחסרה לנו, 2504, מקבילה לשנת 5783.

אם כן, יציאת מצרים בשנת 2449 כנגד 5728, שנה שלא ראתה גאולת עם ישראל.  אבל יש משהו פה.  פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים (שמות ג:טז).  משפט זה נאמר למשה רע"ה שנה לפני כן, 2448, המקבילה לשנת 5727, שנת שחרור ירושלים.

אבל מה עם 40 השנים של דור המדבר?  התשובה נמצאת בספר ישעיה נב:יב, לא בחפזון תצאו.  תהליך הגאולה מתמשך מזמן הפקידה ועד זמן הזכירה.  אנחנו עומדים היום 41 שנים אחרי הפקידה של 5727.  אם כן, שנה זאת, 5769, כנגד התחלת כיבוש הארץ בימי יהושע בן-נון.

שנה בדור גאולה ראשונה

מה שקרה באותה שנה

שנה בדור גאולה אחרונה

מה שקרה באותה שנה

2448

פקד פקדתי אתכם

5727

פקידת מלחמת ששת הימים

2489-2496

כיבוש הארץ

5768-5775

 

2497-2503

חילוק הארץ

5776-5782

 

2504

התחלת ספירת יובל

5783

התחלת ימות המשיח

נודע הקשר ההדוק אשר בין יהושע בן-נון למשיח בן יוסף, אין צורך להאריך.  יש אמנם צורך לציין שכל השנים הרשומות כאן, הן מתקופת העומר בשנה אחת עד זאת שלאחריה.  כלומר, 5727 הוא מפסח 5727 עד שבועות 5728.  כל זה עד 5783, כי את השמיטה והיובל סופרים מתשרי.

בגלל קירובן לשנות שמיטה, ושמוצאי שביעית נחשב לזמן של חסד, נראה רצוי לציין את השנים ככה:

  • 5769 – התחלת הכיבוש
  • 5776 – השלמת הכיבוש והתחלת החילוק
  • 5783 – התחלת העידן החדש

השלמת הכיבוש ב5776 מתאימה לשיטתי אשר לפיה 5776 היא שנת היובל ה48, כפי שכתבתי במקום אחר.  בנוסף, יובל זה גם מספר ה66 מאז ימי יהושע בן-נון.

2 תגובות:

  1. 5776 זה ה'תשע"ו
    גימטריה של הפסוק "ומעת הוסר התמיד ולתת שקוץ שמם ימים אלף מאתיים תשעים" + 1290

    1290 בגימטריה הוא תיאור מדוייק שאני לא מורשה לפרט

    כל מילה בפסוק מתארת בדיוק את הפרטים על המשיח ומה יעשה

    אתן רק רמז קטן (ימים=וּבַיּוֹם הָאֵל)

    השבמחק
  2. ומעת הוסר התמיד, ולתת שקוץ שמם ימים, אלף מאתים ותשעים

    גרסה מוצפנת :

    וביום זעיר אנפין נר תמיד, ז''א - זעיר אנפין - גֹּאֵל בְּיַד נר''ן, ויהי נביא איש האלהים, ויהי מקץ ימים ויבא, וּבַיּוֹם הָאֵל, אֵלִיָּה ו אֱלֹהִים - וִידַעְתֶּם אָז גֹּאֵל בְּיַד נר''ן אִישׁ הָאֱלֹהִים. - עת הנביא גֹּאֵל בְּיַד נר''ן אִישׁ הָאֱלֹהִים.

    השבמחק