יום ראשון, 20 ביוני 2010

מאיילת השחר עד שתנץ החמה

תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ד:ב:
אמר רבי חצנא מאיילת השחר עד שיאור המזרח, אדם מהלך ארבעת מילין.  משיאור המזרח עד שתנץ החמה, ארבעת מיל.  ומניין משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל?  דכתיב (בראשית יט) וכמו השחר עלה וגומר, וכתיב (שם) השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה.  ומן סדום לצוער ארבעת מיל?  יותר הוון!  אמר רבי זעירא המלאך היה מקדר לפניהן הדרך.  ומניין מאיילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל?  כמו וכמו, מילה מדמיא לחבירתה. אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא.  זימנין דהיא מקדמא, וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון, כמין תרין דקורנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין . דלמא רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת. מאי טעמא (מיכה ז) כי אשב בחושך, ה' אור לי. כך בתחילה (אסתר ב) ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך (אסתר ו) ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך (שם) וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך (אסתר ח) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ (שם) ליהודים היתה אורה ושמחה. 
מאמר הגאולה של הרמח"ל חלק א':
דע כי לגאלה נמצאו שני זמנים, ומצאנום בגאלת מצרים ובגאלת בבל, ונודע לנו שכן יהיה בעתידה להגלות במהרה בימינו.  ועל אלה שני הזמנים נאמר הפסוק שהתחלתי בו בראשונה (מיכה ז, ח): "אל תשמחי איבתי לי" - זהו הזמן הראשון ונקרא "פקידה".  "כי אשב בחשך, ה' אור לי" - הוא השני, ונקרא "זכירה".
מאיילת השחר עד עלות השחר יש מהלך ארבעה מילין, ומעלות השחר עד שתנץ החמה, יש עוד מהלך ארבעה מילין.  נראין לי הדברים שאיילת השחר היא הפקידה והנץ החמה מהווה הזכירה, וכל מיל הוא זמן של שמיטה אחת, שבע שנים.  ולכן ארבעה מילין, הרי כ"ח שנים, כמחזור הגדול של החמה.  ובגלל ה"וכמו" של "וכמו השחר עלה", יש שני מחזורים של החמה בין הפקידה לזכירה, נ"ו שנים, תשכ"ז לתשפ"ג.

תגובה 1: