tag:blogger.com,1999:blog-5468994822036617522011-10-16T11:18:17.939+02:00מאמרים נבחרים מתוך הבלוג באנגליתגילויhttp://www.blogger.com/profile/10600628881119650305noreply@blogger.comBlogger111100tag:blogger.com,1999:blog-546899482203661752.post-49799923555987424262010-06-20T13:50:00.000+03:002010-06-20T13:50:31.445+03:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on"><blockquote><div style="text-align: right;">תלמוד ירושלמי מסכת ברכות דף ד:ב:</div></blockquote><blockquote><div style="text-align: right;">אמר רבי חצנא מאיילת השחר עד שיאור המזרח, אדם מהלך ארבעת מילין. &nbsp;משיאור המזרח עד שתנץ החמה, ארבעת מיל. &nbsp;ומניין משיאור המזרח עד שתנץ החמה ארבעת מיל? &nbsp;דכתיב (בראשית יט) וכמו השחר עלה וגומר, וכתיב (שם) השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה. &nbsp;ומן סדום לצוער ארבעת מיל? &nbsp;יותר הוון! &nbsp;אמר רבי זעירא המלאך היה מקדר לפניהן הדרך. &nbsp;ומניין מאיילת השחר עד שיאור המזרח ארבעת מיל? &nbsp;כמו וכמו, מילה מדמיא לחבירתה. אמר רבי יוסי בי רבי בון הדא איילתא דשחרא מאן דאמר כוכבתא היא, טעיא. &nbsp;זימנין דהיא מקדמא, וזימנין דהיא מאחרה. מאי כדון, כמין תרין דקורנין דנהור דסלקין מן מדינחא ומנהרין . דלמא רבי חייא רבא ורבי שמעון בן חלפתא הוו מהלכין בהדא בקעת ארבל בקריצתה וראו איילת השחר שבקע אורה. אמר רבי חייא רבה לרבי שמעון בן חלפתא בי רבי כך היא גאולתן של ישראל בתחילה קימאה קימאה, כל מה שהיא הולכת, היא רבה והולכת. מאי טעמא (מיכה ז) <b>כי אשב בחושך, ה' אור לי.</b> כך בתחילה (אסתר ב) ומרדכי יושב בשער המלך ואחר כך (אסתר ו) ויקח המן את הלבוש ואת הסוס ואחר כך (שם) וישב מרדכי אל שער המלך ואחר כך (אסתר ח) ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות ואח"כ (שם) ליהודים היתה אורה ושמחה.&nbsp;</div></blockquote><blockquote><div style="text-align: right;">מאמר הגאולה של הרמח"ל חלק א':</div></blockquote><blockquote><div style="text-align: right;">דע כי לגאלה נמצאו שני זמנים, ומצאנום בגאלת מצרים ובגאלת בבל, ונודע לנו שכן יהיה בעתידה להגלות במהרה בימינו. &nbsp;ועל אלה שני הזמנים נאמר הפסוק שהתחלתי בו בראשונה (מיכה ז, ח): "אל תשמחי איבתי לי" - זהו הזמן הראשון ונקרא "פקידה". &nbsp;"כי אשב בחשך, ה' אור לי" - הוא השני, ונקרא "זכירה".</div></blockquote></div><div dir="rtl" style="text-align: right;" trbidi="on">מאיילת השחר עד עלות השחר יש מהלך ארבעה מילין, ומעלות השחר עד שתנץ החמה, יש עוד מהלך ארבעה מילין. &nbsp;נראין לי הדברים שאיילת השחר היא הפקידה והנץ החמה מהווה הזכירה, וכל מיל הוא זמן של שמיטה אחת, שבע שנים. &nbsp;ולכן ארבעה מילין, הרי כ"ח שנים, כמחזור הגדול של החמה. &nbsp;ובגלל ה"וכמו" של "וכמו השחר עלה", יש שני מחזורים של החמה בין הפקידה לזכירה, נ"ו שנים, תשכ"ז לתשפ"ג.</div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/546899482203661752-4979992355598742426?l=rimzeigeulah.blogspot.com' alt='' /></div>גילויhttp://www.blogger.com/profile/10600628881119650305noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-546899482203661752.post-26976662428065945782010-02-24T15:05:00.005+02:002010-03-24T07:52:19.797+02:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on"><div></div><div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: center; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;">יב:א. וַיְדַבֵּר ה'&nbsp;אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר.</span></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: center; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><span dir="LTR" style="color: black; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;"><br /></span></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;">אל משה</span></b></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"> – דווקא אל משה, כי הסוד נקרא&nbsp;אורייתא דמשה.<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"><br /></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: center; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;">ב. דַּבֵּר&nbsp;אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר, וְטָמְאָה&nbsp;שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו</span></span></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: Arial, sans-serif; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;">‍</span></span></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;">ֹתָהּ תִּטְמָא.<o:p></o:p></span></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: center; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;"><br /></span></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;">אל בני ישראל</span></b></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"> – ולא לאומות העולם, מכאן אסמכתא&nbsp;למה שאמרו בכתובות קי"א בעניין השבועות שלא יגלו את הקץ.<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;">זכר</span></b></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"> – לרמז על ו' קצוות, שהן כנגד שיתא&nbsp;אלפי שנין שהן הארבעים יום המוזכרים כאן.<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;">וטמאה שבעת ימים</span></b></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"> – כל טומאה צריכה התטהרות.&nbsp; מה שבעת ימי טמאה, יש שבעת ימי התטהרות בשיתא<br />אלפי שנין מתוך הארבעים יום, שזה אלף וחמשים שנה.&nbsp;כנגד הטומאה, יעמדו שלשת בתי מקדש בהר הבית לתיקון.<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;">כימי נדת דותה&nbsp;תטמא</span></b></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"> – מה טומאה כאן מביאה התרחקות, התטהרות כאן מביאה התקרבות לשכינה.<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"><br /></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: center; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;">ג. וּבַיּוֹם&nbsp;הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ.</span></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: center; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><span dir="LTR" style="color: black; font-size: 13pt; line-height: 115%;"><br /></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;">וביום השמיני</span></b></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"> – מרמז על עטרת היסוד שמתחילה&nbsp;להתגלות לקראת סוף ימי טהרה.<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"><br /></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: center; unicode-bidi: embed;"><span dir="LTR"></span><span class="apple-converted-space"><span dir="LTR" style="color: black; line-height: 115%;"><span dir="LTR"></span><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;">&nbsp;</span></span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;"><a href="http://www.blogger.com/post-edit.g?blogID=5026267186873715335&amp;postID=2084326605677832954" name="4"></a></span><span class="apple-style-span"><b style="vertical-align: 9%;"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;">ד</span></span></b></span><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;"><span dir="LTR"></span></span><span class="apple-converted-space"><span dir="LTR" style="color: black; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;"><span dir="LTR"></span>&nbsp;</span></span></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;">וּשְׁלֹשִׁים יוֹם וּשְׁלֹשֶׁת יָמִים, תֵּשֵׁב בִּדְמֵי טָהֳרָה;&nbsp;בְּכָל-קֹדֶשׁ לֹא-תִגָּע, וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא, עַד-מְלֹאת, יְמֵי&nbsp;טָהֳרָהּ</span></span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;"><span dir="LTR"></span></span><span class="apple-style-span"><span dir="LTR" style="color: black; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;"><span dir="LTR"></span>.</span></span></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;"><o:p></o:p></span></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: center; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><span dir="LTR" style="color: black; line-height: 115%;"><span class="Apple-style-span" style="font-size: x-large;"><br /></span></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;">ושלשים יום ושלשת&nbsp;ימים</span></b></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"> – כאן נגזר ימי גלותינו ממקום המקדש.</span></span><span class="apple-style-span"><span dir="LTR" style="color: black; font-size: 13pt; line-height: 115%;"><o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"><b>תשב </b>– כאן שבועה&nbsp;על ישראל שלא ימרדו באומות העולם.<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><span class="apple-style-span"><b><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;">בדמי טהרה</span></b></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="color: black; font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"> – שאין צורך בתיקון של התטהרות&nbsp;במקדש.<o:p></o:p></span></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><b><span lang="HE" style="font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;">בכל קדש לא תגע</span></b><span lang="HE" style="font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"> – כאן שבועה לאומות&nbsp;העולם שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי, כלומר אמר להם לא ליגע בעם קדשו.<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><b><span lang="HE" style="font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;">ואל המקדש לא תבא</span></b><span lang="HE" style="font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"> –&nbsp;מכאן שעל ישראל לא לעלות בחומה להר הבית.<o:p></o:p></span></div><div class="MsoNormal" dir="RTL" style="direction: rtl; text-align: right; unicode-bidi: embed;"><b><span lang="HE" style="font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;">עד מלאת ימי טהרה</span></b><span lang="HE" style="font-family: David, sans-serif; font-size: 13pt; line-height: 115%;"> –&nbsp;מה לעיל אצל רבקה וימלאו ימיה ללדת ותלד מיד, אף כאן, עד מלאת ימי טהרה, שיבואו&nbsp;ישראל לבנות מקדש מיד בתום ימי טהרה.</span></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/546899482203661752-2697666242806594578?l=rimzeigeulah.blogspot.com' alt='' /></div>גילויhttp://www.blogger.com/profile/10600628881119650305noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-546899482203661752.post-9898768368013573382009-07-07T15:10:00.005+03:002010-01-10T15:33:16.275+02:00<div dir="ltr" style="text-align: left;" trbidi="on">יש בידינו מסורת יהודית קדומה, מבוססת על <a href="http://mechon-mamre.org/p/pt/pt2690.htm#4">תהלים צ:ד</a>, שששת הימים בהם נברא שמים וארץ הם רמז לששת אלפי שנים של תולדות בני אדם. ראה <a href="http://mechon-mamre.org/b/l/l4411.htm">תלמוד בבלי סנהדרין צז עמוד א'</a>, <a href="http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=1&amp;perek=2&amp;mefaresh=ramban">רמב"ן לבראשית ב:ג</a>, <a href="http://www.hebrew.grimoar.cz/zohar/sifra_di-ceniuta.htm">ופרק א' לספרא דצניעותא</a>. מכל ימי בראשית, תיאור מפורט לפי שעות היום יש לנו רק על יום הששי, במפורש בכמה מקומות.<br /><div><br /></div><div>חוץ מתיאור לפי שעות היום, יש לנו שתי מסורות לגבי כיצד סופרים את אותן השעות. ב<a href="http://www.shechem.org/torah/pdre/47.htm">פרקי דרבי אליעזר</a> (ברוב המהדורות, פרק מ"ח, ואחרות במ"ז), מובא ששעה אחת הוא אלף שנים בשנים עשר חלקים, 83 שנים ושליש שנה. בשעות הלילה אין מעשה בריאה, ולכן לא באים בחשבון.<br /></div><div><br /></div><div>לעומת זאת, בספר קול התור, האלף הששי מחולק לעשרים וארבעה חלקים, כל שעה 41 שנים ושני שלישי שנה. אור הבוקר זורח משנת 5500 ואילך.<br /></div><div><br /></div><div>עלינו להבין שאלו ואלו דברי אלקים חיים. למיפוי נכון של רעיון זה יש השלכות חשובות לימינו.<br /></div><div><br /></div><div><b><span style="font-size: large;">12 שעות באלף הששי</span></b><br /></div><div><br /></div><div><b>שעה ראשונה - 5000 - 5083.33 - הוצבר עפרו</b> - אחרי אלף החמישי שכולו גלות, כל היום דוה, התגלות הזוהר.<br /></div><div><b>שעה רביעית - 5250 - 5333.33 - נזרק בו נשמה</b> - תורתו של האריז"ל הגיעה לעולם.<br /></div><div><b>שעה שביעית - 5500 - 5583.33 - נזדווגה לו חוה</b> - זמן פירוד בין תרין המשיחין.<br /></div><div><b>עשירית 5750 - 5833.33 - סרח</b> (כלומר חטא) - מובא בקבלה שהשורש בחטא אדם הראשון הוא אותו שורש כמו הערב רב. בנוסף, מובא בשער הגלגולים שבדור האחרון, יתגלגל דור המדבר עם הערב רב. בקול התור, מובא שהדור לפני הסוף מסתיים בשנת 5750. הרמז הוא לגלגול דור המדבר לאחר מכן. הכוונה בזה שהשעה העשירית היא השעה שבו עלינו לתקן את המעוות, לתקן את החטאים שנעשו במדבר.<br /></div><div><br /></div><div>סיפור ה12 שעות הוא על עם ישראל עם תרין המשיחין בראש, במטרה להביא תיקון למה שנפגם בגן עדן בהתחלת הסטוריה על ידי תיקונים למה שנפגם בדור המדבר. ולכן חובה היא עלינו ללמוד טוב את הנעשה במדבר על מנת לתקנו, ולא ליפול בבור שוב.<br /></div><div><br /></div><div><b><span style="font-size: large;">24 שעות באלף הששי</span></b><br /></div><div><br /></div><div><a href="http://www.hebrew.grimoar.cz/zohar/gra_sifra.htm">בביאורו לפרק ה' לספרא דצניעותא</a>, מסביר הגר"א שששת הימים של מעשה בראשית מרמזים על התפתחויות מסוימות בעולם העליון. הנה ציטוט:<br /></div><div><div></div><blockquote><div>וביום ו' תוצא הארץ כו' עולם הבריאה. ואח"כ שנשלם הכסא נעשה האדם תיקוני נוקבא ונסירתה. ואח"כ זו"נ דבריאה וזיווג זו"נ כמש"ל<br /></div><div></div></blockquote><div>ונודע לנו שכוונתו לשעות היום, כמו שהוא כותב במפורש אחר כך:<br /></div><div><div></div><blockquote><div>ודע שכל אלו הימים הן רמז לששת אלפים שנה שהן ו' ימים כמש"ל פ"א שתא אלפין שנין תליין בשתא קדמאי. וכל הפרטים שהן בו' ימים אלו הן מתנהגין בו' אלפים כל א' ביומו ובשעתו. ומכאן תדע קץ הגאולה שהוא בעתה ח"ו כשלא יהיו זכאין שהוא קץ האחרון ומשביע אני את הקורא בה' אלקי ישראל שלא יגלה זה<br /></div><div></div></blockquote><div>הרעיון הפשוט הוא שכל התיקונים המוזכרים מהווים מפה להסטוריה, והמפה לפי שעות הימים. מובא במקומות אחרים, כמו פתחי שערים לר' יצחק אייזיק חבר, שהנסירה, המקבילה לעשיית חוה מאדם הראשון, היא מיד לפני הגאולה.<br /></div><div><br /></div><div><b><span style="font-size: medium;">שעה שביעית - 5750 - 5791.66 - נזדווגה לו חוה - </span><span style="font-weight: normal;"><span style="font-size: medium;">הנסירה. זה לא בהכרח שהתהליך שטוח על פני השעה בשלמותה, אלא שקורה בתוכה.</span></span></b><br /></div><div><br /></div><div>תהליך הנסירה בקיצור:<br /></div><div><br /></div><div>בזמן הספירה לטצ"ץ, ז"א ונוקביה עומדים אחור באחור, ונוקבא מקבלת אור מאבא. בעת הנסירה, יסלק אבא את אורותיו למעלה למעלה, וחושך יכסה את הנוק'. בגלל חושך זה, כל הגבורות הולכות אליה מז"א, והס"א מתחזק ותובע דין. האור של אבא עולה עד שהוא מאיר באימא, ואז היא נותנת מוחין לז"א.<br /></div><div><br /></div><div>נראה שזמן החושך מתחיל, שמרומז ב<a href="http://keitzmeguleh.blogspot.com/2009/02/shaar-maamrei-rashbi-vaera.html">שער מאמרי רשב"י</a>, פרשת וארא, בחצי הראשון של שנת 5772, כשנתייםמעכשיו בשתלום תק"ו ופלגא מימינא. כידוע, השכינה הולכת לגלות איתנו. ראה רש"י לדברים ל:ג. ולכן החושך שבא לשכינה יתבטא כחושך על עם ישראל בארצות הגולה. סכנה גדולה עומדת לפנינו.<br /></div><div><br /></div><div>האור שיאיר באימא יבוא <a href="http://sites.google.com/site/yovelugeulah/">בשנת היובל</a>, שיובל מסטרא דאימא. לידת המוחין תהיה בזמן עטרת היסוד, ואז הנוקבא למעלה חוזרת פנים בפנים, ולמטה <a href="http://sites.google.com/site/yovelugeulah/Home/appendices/daniel12">השכינה חוזרת לציון</a> בזמן תשלום תק"ו ופלגא משמאלא.<br /></div><div><br /></div><div>הנסירה היא כאב נצרך שמביא את הגאולה השלמה, אם לא כבר זכינו במעשינו הטובים לגרום לאותם התיקונים למעלה. הנסירה תקרה, אין דרך להמלט מה"די אן איי" של זמן. השאלה היא אם ידחפו אותנו מגלות או אם נעשה כך בבחירתנו לפני בוא החושך. אם נזכה, נתקן את חטא המרגלים.<br /></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/546899482203661752-989876836801357338?l=rimzeigeulah.blogspot.com' alt='' /></div>גילויhttp://www.blogger.com/profile/10600628881119650305noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-546899482203661752.post-17779928422948836342009-05-05T13:09:00.000+03:002009-05-05T13:10:00.933+03:00לחץ <a href="http://sites.google.com/site/yovelugeulah/">כאן</a>.<div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/546899482203661752-1777992842294883634?l=rimzeigeulah.blogspot.com' alt='' /></div>גילויhttp://www.blogger.com/profile/10600628881119650305noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-546899482203661752.post-22800905643792320122009-03-21T19:52:00.003+02:002009-03-22T07:05:58.077+02:00כל הדברים הכתובים כאן הם מובאים באריכות יותר <a href="https://sites.google.com/site/birkathachamah">כאן</a> באנגלית.<div><br /></div><div>לפי ההלכה הפשוטה, נקום מוקדם ערב פסח כדי לברך "עושה מעשה בראשית" אחרי ראית השמש.  ההלכה הפשוטה אומרת שכל כ"ח שנים אחרי שנה 1, מברכים הברכה הזאת, כי באותו זמן, החמה חוזרת למיקומו בשמים אשר בו נברא באותה שעה בשבוע שנברא שהיא שעה ראשונה ליל רביעי.</div><div><br /></div><div>ברצוני להרחיב כאן, לפי המקור הגדול לענין מחזור החמה, והוא פרקי דרבי אליעזר פרקים שש ושבע.</div><div><br /></div><div>בפרק ו' של פרקי דרבי אליעזר, מתואר מחזור החמה.  בכל שנת חמה יש שלוש מאות ששים וחמשה ימים ורביע יום (וזה לפי תקופת שמואל).  אם תקופת ניסן (האקווינוקס של האביב) נופלת בתחילת הלילה, בשנה הבאה היא תיפול בחצי הלילה, וכן הלאה.  אחרי ארבע שנים, תקופת ניסן תחזור לתחילת הלילה, וזה נקרא מחזור קטן של החמה.  אבל בכל זאת, תקופת ניסן לא נופלת באותו לילה כפי שנפל בראשונה.  כדי לחזור לאותו הלילה, צריך שבעה מחזורים קטנים של החמה, ולכן רגע של תקופת ניסן חוזרת למקומו בשבוע אחת לכ"ח שנים.</div><div><br /></div><div>לכל זה אין כל כך חידוש.</div><div><br /></div><div>אחרי זה, פרקי דרבי אליעזר נכנס לענין הלבנה.  מובא שבין מולד למולד יש עשרים ותשעה ימים, שתים עשרה שעות, ותשצ"ג חלקים, בדיוק כפי שמובא בגמרא.  ואם כן, שנת לבנה הוא פי שתים עשרה, כלומר שלש מאות חמשים וארבעה ימים, שמונה שעות, ותתע"ו חלקים.  והנה הפלא: חז"ל מראים לנו שהם יודעים בדיוק אורך שנת לבנה, והם בונים מחזור קטן של לבנה ככה אם אי דיוק בולט: </div><div><br /></div><div>1.  קח שנת לבנה</div><div>2.  <span class="Apple-style-span" style="text-decoration: underline;">תזרוק את החלקים</span>, ותקבל אורך שנה שמסתיים בשמונה שעות, שהוא שליש יום.</div><div>3.  אורך שנה זה פי שלוש מחזיר אותנו שוב לתחילת הלילה, ולכן מחזור קטן של לבנה הוא שלוש שנים, ומחזור גדול של לבנה הוא כ"א שנים.</div><div><br /></div><div>ממשיך הפרקי דרבי אליעזר:  עכשיו יש לנו שני מחזורים, הלבנה של כ"א שנים והחמה של כ"ח שנים.  כל כמה זמן הם נפגשים?  כל שמונים וארבע שנים, שזהו שעה אחת של הקדוש ברוך הוא.</div><div><br /></div><div>בעיות בולטות:</div><div><br /></div><div>1.  מחזור הלבנה, כפי שראינו, בנוי מאי דיוק בולט, אחרי רמה גבוהה של דיוק מקודם בחישוב שנת הלבנה.</div><div>2.  שנת הלבנה אין לה עיבור, ולכן כל שנה מתרחקת שנת חמה משנת לבנה כעשרה ימים, עד שאחרי שמונים וארבע שנים הם בכלל בהפרש של כמעט אלף ימים!</div><div>3.  בפרק מ"ח של פרקי דרבי אליעזר, מובא ששיעבוד מצרים היה שמונים ושלש שנים ושליש שנה, שזה אלף שנים מחולק לשנים עשר חלקים, שזה שעה אחת של הקדוש ברוך הוא.  אם כן, הם כבר ידעו ביתר דיוק את המספר, אם כן למה עשו כל המתמטיקה ככה כדי להביא אותנו רק לזה?</div><div><br /></div><div>אלא שכל המדרשים האלה הם כיסוי למחזורים אחרים.</div><div><br /></div><div>1.  כפי שניתן לראות את הכ"ח כארבע שנים שבע פעמים, גם ניתן לראות את זה להיפך, שבע שנים ארבע פעמים.  שבע שנים הם המחזור של כוכבי הלכת.  כלומר אם תקופת ניסן נופל בשבתאי השנה, לא תיפול שוב בשבתאי כי אם אחרי עוד שבע שנים.  וכן מחזור זה מרומז במסכת עירובין דף נ"ו עמוד אלף.</div><div>2.  אם מחזור קטן של חמה הוא ארבע שנים ושל לבנה שלוש שנים, אז הם נפגשים אחת לי"ב שנים.  ראה ששיתא אלפי שנין, אפשר לחלק לחמש מאות מחזורים של שתים עשרה שנים.  מחזור של י"ב שנים מובא כאורך מחזור של צדק.  אם תסתכל בשעות תקופת ניסן, אחרי כל שש שנים הוא מתקדם שש שעות בשבוע, ואחרי שתים עשרה שנים הוא מתקדם יום שלם.  כלומר יש חמש מאות "ימים" בשיתא אלפי שנין.  לעוד מקרים של חמש מאות, ראה ירושלמי ברכות א:א, זוהר וירא כ"ז והאריז"ל שם, וספר קול התור.</div><div><br /></div><div>המחזורים האלה מהווים התחלה לחישובי קץ בחז"ל שכוללים אלה שמובאים בזוהר.  הסיבה שברכת החמה אינה תואמת את המציאות האסטרונומית היא לא שחז"ל לא ידעו מדע, אלא שלא כיוונו לקבוע דבר על המציאות האסטרונומי אלא שרצו לכסות סודותיהם על הבנתם על העולם כולו.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/546899482203661752-2280090564379232012?l=rimzeigeulah.blogspot.com' alt='' /></div>גילויhttp://www.blogger.com/profile/10600628881119650305noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-546899482203661752.post-36437908121739649152008-11-26T09:41:00.005+02:002008-11-26T11:15:40.706+02:00כפי <a href="http://rimzeigeulah.blogspot.com/2008/11/blog-post_981.html">שכתבתי</a>, שנת תש"ח, 5708, היא שנת התחלה.  אם כן, מה בדיוק מתחיל?  אנחנו רואים שהיא לא גאולתנו המיוחלת. התשובה בדברי המלאך בפרק ח' של ספר דניאל, "ונצדק קדש".  עם קדש, עם ישראל, נצדק.  אבל, אם היינו ברמה של זוכה, הגאולה כבר היתה מאחרונו.  אלא הענין שאנחנו באים להיות זכאים על ידי התעוררות זכות אבות, מעת קום המדינה.<div><p>קול התור פרק ב' חלק ב' סימן ב'<br /></p><div><div><div><div></div><blockquote><div>התפקיד הכללי של שני המשיחין מב"י ומב"ד יחד בכל הדורות הוא הגנה ומלחמה נגד שלשת ראשי הקליפות, עשו, ישמעאל וערב רב. תפקידו המיוחד של מב"י נגד עשו קליפת השמאל, ותפקידו המיוחד של מב"ד נגד ישמעאל קליפת הימין, ושניהם יחדיו נגד עשו וישמעאל שהם שור וחמור דטומאה. ההזדוגות של עשו וישמעאל הוא ע"י ארמילוס שר הערב רב.</div><div></div></blockquote><div><p>הענין של הערב רב הוא לחבר בין (עם) ישראל, שהוא הקו האמצעי, לקליפות הימין (ישמעאל) ושמאל (עשו).  אם כן, הערב רב אינו עומד באמצע על הקו האמצעי עצמו, אלא מחולק לשתיים, החלק השמאלי, הערב רב, מחבר לעשו, והחלק הימיני, הערב זעיר, מחבר לישמעאל.  הערב רב, עניינו דומה לעשו, גשמיות מושחתת, והערב זעיר, עניינו כמו ישמעאל, רוחניות מושחתת.</p><p>קול התור פרק ב' חלק א' סימן קנא</p><div><div><div></div><blockquote><div>קנא) שומע יוסף (בראשית מ"ב) - בפסוק והם לא ידעו כי "שמע יוסף" (לפי הכתיב בלי ו') בגימט' "משיח בן יוסף". היינו שאחיו לא ידעו את יעודו של יוסף שהוא משיח בן יוסף. כבר ביאר רבנו את מחשבתם הראשונה של אחי יוסף, הם ידעו כשירדה נשמתו של אברהם אבינו לעולם נתדבקה בו קליפת הימין ע"כ יצא ממנו ישמעאל להפריד ממנו את הקליפה, וכשירדה נשמתו של יצחק אבינו נתדבקה בו קליפת השמאל ע"כ יצא ממנו עשו להפריד ממנו את הקליפה, וחשבו שהקליפה האמצעית נתדבקה ביעקב שהוא בקו האמצעי, ואחרי שראו כי יוסף מתנהג במדות של גאווה חשבו בודאי כי יוסף הוא הקליפה שנפרד מיעקב. והם לא ידעו את קדושתו ויעודו הגדול של יוסף להכשרת הגאולה.</div></blockquote></div></div></div></div></div></div></div>יש משל בחיי האבות.  אברהם אבינו, צד הימין, הוא משל למשיח בן דוד.  יצחק אבינו, השמאל, הוא משל למשיח בן יוסף.  יעקוב אבינו, האמצעי, הנקרא ישראל סתם, הוא משל לעם ישראל.  זמן כריתת הקליפות בדור האחרון הוא לפי מה שמוזכר פה עם לידת עשו וישמעאל הם, שלשת האבות נולדים בעת קום המדינה.<div><br /></div><div>אברהם אבינו</div><div><ul><li>יצא מאור כשדים בגיל 70 (ראה סדר עולם רבא והגר"א שם)</li><li>עלה לארץ בגיל 75</li><li>הוליד את ישמעאל בגיל 86</li></ul><div>יצחק אבינו</div><div><ul><li>הוליד את עשו ויעקוב בגיל 60, אבל "ויאהב יצחק את עשו, כי ציד בפיו", עדיין הבכורה שייכת לעשו.</li><li>בניו הלכו בדרכם בזמן בר מצוה שלהם, כשהיה יצחק בן 73, ראה בראשית רבא.</li><li>הבכורה עברה ליעקוב עם מכירתו כשהיה יצחק בן 75</li></ul><div>יעקוב אבינו</div><div><ul><li>ברח מפני עשו אחיו בגיל 63</li><li>יעקוב חוזר שלם, עיר שכם, בגיל 98</li></ul><div>כל התאריכים פה נשמכים קצת יותר משנה אחת, מפסח בשנה הראשונה לשבועות בשניה.  נשלב את התאריכים לעיל.</div><div><ul><li>5768-5769 - לידת עשו - התחלת כריתת קליפת השמאל.  ראה אנו כבר באמצע תקופה זאת, היא החלה עם נפילת אולמרט בתקופת העומר, ועליית אובמה.  אין זה מקרה: השמאל הישראלי נחלש, והשמאל האמריקני עלה לשלטון.  זה התחלת הסיכסוך בין השמאל דקדושה לשמאל דטומאה.</li><li>5771-5772 - יצחק מצוה את יעקב לברוח מפני עשו - אל תהיו בגלות.</li><li>5778-5779 - יציאת אברהם מאור כשדים - זה מסמל הנהגה משולבת בין יסוד ועטרת היסוד, וזה סוד חרן.</li><li>5783-5784 - עלית אברהם אבינו לארץ בכלל, שכם בפרט - זה התחלת הנהגת עטרת היסוד לבד, הנהגת ימות המשיח.</li><li>5783-5784 - עשו מוכר את הבכורה ליעקוב - עד אז, יהיה סוף קליפת השמאל.</li><li>5794-5795 - לידת ישמעאל - עד אז, יהיה סוף קליפת הימין.</li><li>5806-5707 - יעקוב שלם - יתכן שזה מסמל חיבור המשיחין.</li></ul><div><span lang="HE" style="mso-bidi-language:HE">ענין מיקום אברהם אבינו הוא סוד עמוק מאוד.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>באלף הששי יש הנהגת יסוד, שהיא תהליך של מאה שנים, כמוזכר דרך רמיזה בזוהר פרשת וירא.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>לפי החשבונות, הנהגת היסוד מסתיימת בשנת 5783, אבל התחלת הנהגת עטרת היסוד היא כבר בסוף שנת 5777.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אם כן, משנת 5778 עד שנת 5783 יש כסוג מעבר בין ההנהגות.</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span></span></div><div><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span class="apple-style-span"><span lang="AR-SA" style="mso-ascii-font-family: Georgia;mso-hansi-font-family:Georgia;color:black;">בתרגום יונתן לפרשת תולדות, כתוב שענין "וימלאו ימיה ללדת", הוא שההריון של רבקה היה שלם במאתים ושבעים ימים.  אם כן, זה עומד להסתיים, לעניות דעתי, קצת יותר משבוע לפני מועד הבחירות הכלליות.  זמן יהיה לנו לעד.</span></span></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed">קול התור פרק א':</p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="mso-bidi-language:HE"><blockquote>כג) עוד יוסף חי. גם האבות ורבים מנביאי ה', מלכי ישראל ורבים מהתנאים והאמוראים, רבים מגדולי ישראל ואנשי מעשה בכל הדורות היו בטוריא דמשיח בן יוסף. הראשון היה אברהם אבינו בסוד "במה אדע כי אירשנה" וכנודע כל לשון ירושה שנאמר על ארץ ישראל הוא בטוריא דמב"י, וכן מרומז במלת "אירשנה" העולה בחושבנא "משיח בן יוסף". אברהם אבינו התחיל באתחלתא דגאולה הראשונה, היינו גאולת הקדושה של מטה שהיא באדמת ארץ ישראל. יצחק אבינו נכנס לטוריא דמב"י מיום העקידה. גם נרמז בשמו יצחק קץ - חי. יעקב אבינו, מיום שנאבק עם שרו של עשו, ויבא יעקב שלם. שלם, סכתה. יהודא מיום שהציל את יוסף. יוסף מיום חלומו הראשון. משה רבנו מיום שלקח עמו את עצמות יוסף. יהושע בן נון שהוא הראשון במלחמת ה' בעמלק.</blockquote></span></p><p></p><ul><li>יוסף - בזמן חלומותיו - בן 17 <br /></li><li>יצחק אבינו בעקידה - בן 37</li><li>יהושע בזמן מלחמת עמלק - בן 42</li><li>אברהם אבינו בברית בין הבתרים - בן 75<br /></li><li>משה רבנו בזמן בואו לדבר עם פרעה, בן 80.  אם כן, עד ניסן הבא, היה בן 81.</li><li>יעקוב אבינו בחזרתו לארץ כמוזכר לעיל - בן 98, ולכן לא שייך לדרשה זאת כפי שיבואר</li></ul>אלה הם שנים בהן משיח בן יוסף סבל יסורים.</div><div><ul><li>בן 17 - 5725-5726 - בט"ז אייז 5725, אלי כהן הי"ד נתלה בסוריה, הקריב את עצמו למען בטחון עם ישראל.</li><li>בן 37 - 5745-5746 - בח' כסלו 5746, יהונתן פולארד נדחה החוצה מהשגרירות הישראלית בארה"ב, ונעצר.  ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרוהו.  עבודתו הצילה את עם ישראל.</li><li>בן 42 - 5750-5751 - בי"ז מרחשון 5751, מחבל ששייך לאוסמה בין לאדן יש"ו חיסל את רב מאיר כהנא הי"ד.  גם הוא, עבודתו היתה בתפקיד מב"י.</li></ul><div>נשתמש בזה כדי לראות קדימה.</div><div><ul><li>בן 75 - 5783-5784</li><li>בן 81 - 5789-5790</li></ul><div>שתי שנים אלו מהווים סכנה לחיי משיח בן יוסף, ועלינו להגן עליו.</div><p>נתפלל שתמיד נוכל לעמוד בצד של האמת.</p></div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/546899482203661752-3643790812173964915?l=rimzeigeulah.blogspot.com' alt='' /></div>גילויhttp://www.blogger.com/profile/10600628881119650305noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-546899482203661752.post-44706854267102779992008-11-24T19:16:00.001+02:002008-11-25T11:16:46.604+02:00<span class="Apple-style-span" style="font-weight: bold;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:x-large;">ספר דניאל, פרק ח'</span></span><div><blockquote>יג - ואשמעה אחד קדוש מדבר, ויאמר אחד קדוש לפלמוני המדבר, עד מתי החזון התמיד והפשע שמם, תת וקדש וצבא מרמס.<br />יד - ויאמר אלי עד ערב בקר, אלפים ושלש מאות, ונצדק קדש.</blockquote>יש מהמפרשים שאמרו שה"אלפים ושלש מאות" הכתוב כאן הם 2300 שנים.  ראה בפירוש רש"י לדוגמא.  השאלה, אם כן, היא באיזו שנה מתחילים לספור?  התשובה מרומזת בשני הפסוקים הראשונים בפרק:</div><div><blockquote>א - בשנת שלוש, למלכות בלאשצר המלך, חזון נראה אלי, אני דניאל, אחרי הנראה אלי בתחלה.<br />ב - ואראה בחזון, ויהי בראתי, ואני בשושן הבירה אשר בעילם המדינה, ואראה בחזון, ואני הייתי על אובל אולי.</blockquote>בלאשצר היה המלך האחרון למלכות בבל.  אם כאן, מוזר פה הזכרת שושן הבירה כאן.  איך יתכן שדניאל היה בשושן בעת שירותו בבבל?  אלא, הוא בא לרמז שהתחלת תקופת הנבואה היא בשנה שבה מלכות פרס מילאה רצון עליון בהשלמת בניין בית שני, בשנת 3408 לפי סדר עולם רבא.  אם כן, 2300 השנים התחילו אז, והסתיימו בשנת 5708 עם קום המדינה.</div><div><br /></div><div><span class="Apple-style-span" style="font-size:x-large;"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: bold;">שעות יום הששי</span></span></div><div><br /></div><div>מובא בקול התור שאנחנו יכולים להסתכל על האלף הששי במוקבל ליום הששי של ששת ימי הבריאה, שחמש מאות הראשונות הן הלילה, שבו לא היה מעשה בריאה.  ולכן, משנת 5500 עד 6000 יש הקבלה ל12 השעות של יום הששי, לפי סדר היום, והמדרשים מביאים לנו את קורות היום.</div><div><br /></div><div>סנהדרין דף ל"ח עמוד ב':</div><div><blockquote>א"ר יוחנן בר חנינא שתים עשרה שעות הוי היום:<br />שעה ראשונה הוצבר עפרו (5500-5541.66)<br />שניה נעשה גולם (5541.66-5583.33)<br />שלישית נמתחו אבריו (5583.33-5625)<br />רביעית נזרקה בו נשמה (5625-5666)<br />חמישית עמד על רגליו (5666-<span class="Apple-style-span" style="font-weight: bold;"><span class="Apple-style-span" style="color: rgb(255, 0, 0);">5708.33</span></span>)<br />ששית קרא שמות (5708-5750)<br />שביעית נזדווגה לו חוה (5750-5791.66)<br />שמינית עלו למטה שנים וירדו ארבעה (5791.66-5833.33)<br />תשיעית נצטווה שלא לאכול מן האילן (5833.33-5875)<br />עשירית סרח (5875-5916.66)<br />אחת עשרה נידון (5916.66-5958.33)<br />שתים עשרה נטרד והלך לו שנאמר (תהילים מט) אדם ביקר בל ילין (5958.33-6000)</blockquote><span class="Apple-style-span" style="font-size:x-large;"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: bold;">לידת אברהם אבינו</span></span></div><div>ידוע שלפי הלוח העברי, אברהם אבינו נולד בשנת 1948.  בהסתכלות ראשונה, זאת השנה שבה קמה המדינה.  אבל זה נראה מאוד שטחי ומבוסס בלוח של חול.  אבל יש יותר לזה.</div><div><br /></div><div>השנה שנולד אברהם אבינו - 1948</div><div>השנה של קום מדינת ישראל - 5708</div><div><br /></div><div>משנת 1948 ועד שנת 5708, עברו 3760 שנים.  חצי סכום זה הוא 1880 שנים.</div><div><br /></div><div>1948 + 1880 = 3828</div><div><br /></div><div>3828, לפי הסדר עולם רבא, הוא שנת חורבן בית שני.</div><div><br /></div><div>כלומר, 1948 היוותה התקדמות בעולם, 3828, לעומת זאת, היוותה חושך.  ועכשיו הגלגל חזר, אחרי עוד 1880 שנים, עם קום המידה.</div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/546899482203661752-4470685426710277999?l=rimzeigeulah.blogspot.com' alt='' /></div>גילויhttp://www.blogger.com/profile/10600628881119650305noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-546899482203661752.post-76479699130121721222008-11-24T17:27:00.000+02:002008-11-24T17:28:02.787+02:00<span class="Apple-style-span" style="font-family: 'Times New Roman'; "><div style="margin-top: 6px; margin-right: 6px; margin-bottom: 6px; margin-left: 6px; padding-top: 0px; padding-right: 0px; padding-bottom: 0px; padding-left: 0px; min-height: 1100px; font-family: Verdana; font-size: 10pt; line-height: normal; background-color: rgb(255, 255, 255); "><div style="text-align: right; margin-top: 0px; margin-bottom: 0px; "><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: center; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; "><b><span style="font-size:180%;">אמרי בינה</span></b></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; "><br /></p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; ">סדרא קדמאה – בטורא דסיני קלא נפיק ואמר "בשנת היובל הזאת תשבו איש אל אחזתו".  בשנין אלף ותשע מאה ותלתין ותמני בתר חורבן ביתא תתובון גבר לאחסנתי', ושתא בתר שנין אלין הוא יובלא רבתא, ויובלא משמט בשרויא בכן בקדמיתא יתובון עמא קדישא לאחסנתיהון.</p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; "> </p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; ">אמר ליואה ודאי דא הוא ברירה דמלה: בשנת היובל בארבעין ותמני יובלא בשרויא באמצעותא בסופא בסופא ודאי כדאת אמר "אני ה' בעתה אחישנה", תא חזי חמשין ותשע שמיטין מנו עמא קדישא כד קם ביתא וכד חריב ביתא אפסקו למימני, ועד זמנא דפורקנא מאתן ושבעין ושבע שמיטין דלא אימני רזא דהא "הלא הוא כמוס עמדי", וי וי לון דאוריכנא פורקנא דשכינתא קדישתא עוד עדנין ופלג עדן סימנא אמת מאר"ץ תמצח.  אמ"ת: אל"ף מאו"ת תש"ע אר"ץ בתרין חושבנין ג"ש.</p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; "> </p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; ">אמר נהוראי ודאי נהירין ויציבין מילין אלין וחושבנא דקרא הדין הכי הוא ודאי רמיזא פורקנא דעמא קדישא בהדין קרא וחבריא יודעין דא, ושתא בתר שנין אלין הוא יובלא רבתא, יציבא הא מלתא ונדעינה מהדא דגמרינן ותנינן ארבע מאה ותמני באלף רביעתא לשנין דאדם קדמאה דהיא ארבע מאה ותשע באלף רביעתא למולדא בהר"ד משתא דתהו דגמרינן מנביאיא שמא קדישא ודחילא ונפיק מן מ"ב אתוון בפתיחת אורייתא.</p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; "> </p><p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align: center; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; "><b><span style="font-size:180%;">ב</span></b>ראשית וב"<b><span style="font-size:180%;">ה</span></b>ו ויאמ"<b><span style="font-size:180%;">ר</span></b> ויב"<b><span style="font-size:180%;">ד</span></b>ל</p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; "> </p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; ">ודא איהו "פתחו לי שערי צדק אבא ב"ם", בארבעין ותרין אתוון דשמא מפרש למנדע כל את ואת על תקוניה והכי אוקמוהו מארי מתניתין ללב"י גליתי ולאבריי לא גליתי, לבי שם בן ארבעים ותרין, אורייתא דבכתב אתקריאת לבי, ואורייתא דבעל פה אתקריאת פומא.  מלבא לפומא לא גליא, ללבי גליתי דאינון שבעין ותרין סנהדרין, אבל אחרנין דאינון כשאר אברין אתמר בהון ולאבריי לא גליתי, ופורקנא בלבא תליה דאתמר ביה הלב רואה, ובגין דא "כי יום נקם בלבי", והא אוקמוה "חי ה' שכבי עד הבקר" אומאה בח"י דאיהי כליל ח"י ברכאן דצלותא דביה תליה פורקנא וביה אתגליה דאיהו יסוד חי עלמין אתמר ביה "והיו עיני ולבי שם כל הימים", אית מנהון דישראל עיינין הדא הוא דכתיב "והיה אם מעיני העדה", ואית מנהון לבא דאתמר בהו, הלב מבין לב יודע, ומבני יששכר יודע"י בינה לעתי"ם, עתי"ם במ' רבתי דמנצפ"ך סליק לחושבן תתר"ף חולקי שעה חושבנא דסיהרא, לבי גליתי לב"י בחושבן מ"ב לאיבר"י לא גליתי אינון רנ"ב שיעורא דקומה, שבע זמנין מ"ב סבובי סיהרא סלקין לחושבן יודע"י צד"ק סבובי סיהרא, וכד סליק חושבנא דדא יודעי צדק סלקין עמהון מ"ב סבובין שבת וינוחו ב"ם כל ישראל מקדשי שמך.  ובאסתלקותהון יסתלקו שאר סבובי סיהרא רנ"ב בר"ן יח"ד כוכב"י בוק"ר, דאינון רנ"ב איברין קומתא דאימא אם הבנים, ויסלקין צלותין ובעותין דישראל "ראה "נא "בעניינו, וכולהו עלמי יהון בחדוותא ושלמא בשלמתא, בזמנא ידועא לחבריא אמרו לצדיק כי טו"ב ש"א א"ת מספר בני ישראל ש"א סבובי סיהרא חרותא דיובלא ארבעין ושבע שרויא דיובלא יוב"ל, בההיא זמנא כל דינין אתכפין דאתמר בה "בלע המות לנצח", בההוא זמנא השתרר"ה דוי"ד מל"ך ישרא"ל ח"י וקי"ם וסיהרא תהוי בשלמתא, רזה דמלה "וה' ברך את אברהם בכ"ל", חושבן ב"ן דכורא, ודרור תהוי לדכורא עם נוקבא.  כמה צפרין מצפצפין בצלותון לגבי דאמהון דאיהו אימא קדישא, ועלה אתמר "גם צפור מצאה בית ודרור קן לה", דא אימא עלאה יובל דאתמר בה "וקראתם דרור בארץ".</p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; "> </p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; ">בשנין אלין סליקו בנ"י מבבלא ובנו מקדשא יקירתא ולבתר שית שנין סלק עזרא ומקדיש קדושתא דארעא קדושתא דלעלם, ולמימני שמיטין ויובלין על דעתא דרבי יהודא בר אלעאי דסבר שנת חמשין שתא דיובלא מימני לקדמיתא ולבתריתא. לשמיטא קדמיתא למיקרי שנת חמשין ולמעבדיה יובלא, ולבתריתא למהוי אתחלתא דשביעתא.  ובשתא ארבע מאה ועשרין לבנין ביתא אחריב ביתא, "והארץ הית"ה תה"ו ובה"ו".  כד אתחריב בית ראשון "וחש"ך ע"ל פנ"י תהו"ם".  כד אתחריב בית שני כחושבן הית"ה וגומר יהון בהיין (?) ארבע מלכותא דסליק לחושבן אש"ם אל"ף שמנ"ה מאות ושבעים וחמשה, "אשם אשם לה'", דיתאבידו מעלמא סמא"ל ובת זוגי' וכל בני ש"ת בשבע מאה באלף שתיתאה וארבע יתירין רמזא לארבע מלכותא דאוקמוה: תהו דא בבל, ובהו דא מדי, וחשך דא יון, על פני תהום דא אדום.  דבזמן שלטנהון סיהרא תהו מפגומו דילה ש' סבובין כחושבן והאר"ץ תרין יתירין רמזא לתרין מקדשין דאחרבו דאתמר בהו "והארץ הד"ם רגלי",  ודסלקין "תשל"ח רוחך יבראון ותחדש פנ"י אדמה", דבזמן שלטנהון אתמר בדוד מלכא "חללת לארץ נזרו", ולא דחיל סמא"ל מן קודשא בריך הוא דאיהי שמים ואחריב ביתא בשתא ארבע מאה ועשרין לבנין ביתא תמני מאה ועשרין ותשע באלף רביעתא למולדא דתהו מוצאי שביעית הוה ואחריב ביתא זמנא דזמינא לפורענותא.  כד חריב ביתא ברישא, מוצאי שביעית הוה, ומוצאי שבת הוה, ותשעה באב הוה, וכן בתנינא, ומזמנא דשריאו למימני שמיטין ויובלין, ארבע מאה וארביסר כד קם ביתא, עד שנין אלף ותשע מאה ותלתין ותמני בתר חורבן ביתא, סליק תרין אלפין ותלת מאה וחמשין ותרין שנין, ואשתכח בהון ארבעין ותמני יובלא מנינא דיובל, וביובלא אלין תלת מאה ותלתין ושתא שמטין. חמשין ותשע שמיטין, דבהון ארבע מאה ותליסר שנין, רמזא דמלתא הזא"ת, אימני כד קם ביתא ובתשעה באב בחדא שתא דשביעתא שתין אחריב מקדשא, ואפסקו למימני, ומאתן ושבעין ושבע שמיטין דלא אמני.  רזא דהא "הלא הו"א כמו"ס עמד"י" מנא מנא חושבנא דדין בדרכא ידועא לחכימיא ותשתכח כדקא יאות, הדא אמרה בדרכא דגמטריאות פרפראות לחכמה, וברם רזא דא סוד ה' ליריאיו, דלאו בלאותא דרזא דמהימנותא, ובריש יובלא דארבעין ותשע, חרותא דיובלא ארבעין ותמני, בשתא שבע מאה ושתין ותמני באלף שתיתיאה, יובלא רבתא ויתבון עמא קדישא באחסנתיהון, ובההוא זמנא סליק <span style="font-size:180%;">ה'</span> על דרגא דיליה דאיהי שש מעלות לכסא וגומר.  <span style="font-size:180%;">ה'</span> חמשת אלפים לבריאת עולם, <b><span style="font-size:180%;">ו'</span></b> אלף הששי ברמ"ח ובשמאלא דתמן לבא ליטול נוקמין מאומין דעלמא ורזה דמלה "כי יום נקם בלבי".  בשתא קדמאה בטרן שמטיא תליתאה ביובלא ום תליתאה.</p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; "> </p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; ">אמר זעירא באלפא ביתא תנינא כתיב "צעק לב"ם" וכו' "חמ"ת בת ציון הרדי כנחל דמעה" וכו' "אל תדום ב"ת עינך" וכו' וי וי דהאי מלכו די נחשא, מלכותא חשוכא דאתחשבו נהורין דאתמר בה "וחשך על פני תהום", ופסקו חזוון נביאיא מלכו די תשלט בכל ארעא, ושלטן יהיב לה, לאדכרא מלכוותהון בשטרא, וארכו בחיין יהיבת לה, אלפין ותלת מאה, עד זמן ועדן שבע מאה וארבעין ותמני באלך שתיתאה, ועד זמנא דא הוא מועד מועדים וחצי מחורבן מקדשא קדמאה, ותלתא זמנין סתר ופלג, כדכתיב "והסתרתי פני מהם", "ואנכי הסתר אסתיר פני", אסלק שכינתי מנהון ארונא דקודשא ואוריא ותומיא, דלא הוון במקדשא תנינא, ועד זמנא דפורקנא דידועא לחכימיא, "אז תר"ן לשון אלם", "וקרקר כל בני ש"ת" באלף שתיתאה.  ובשבועות יפקון בזכותא דמשה דאיהי מתן תורה, רחמי וביה "כנשר יעיר קנו", באלף הששי ברמ"ח בושמאלא דתמן לבא, ברמ"ח שנין בתרא דאמציעותא דאיהי ת"ק שנין דסלקין לחדא, "תשמ"ח ציון ותגלנה בנות יהודה למען משפטיך ה'", ורזא דמלה "כי יום נקם בלבי" ודאי אתכלילין בעמודא דאמציעותא, עמודא דאמציעותא מתמן אתייהיבת אורייתא דאיהו כלילא דימינא ושמאלא, בחמ"ת תפארת, "כתפארת אדם לשבת בית", ובההוא זמנא "כי עין בעין יראו בשוב ה' ציון", אור דעינא הוא עמודא דאמציעותא, בת עין ביתא דילה, בההוא זמנא שכינתא עלאה "כנשר יעיר קנו" דאיהו ירושלם.  ובספרא דגברא חמודא קחזינן בתרין עדנין בשתא שית מאה וארבעין ותשעין באלף שתיתאה, ערב בקר ונצדק קדש, עד זמנא דא "ותשלך אמת ארצה" "תת וקדש וצבא מרמס" "אלפים ושלש מאות" מזמן פקודא קדמאה לגלוותא על ידא משיח נגיד.  וי וי מהאי זמנא דיתי ערבאי קטפאי בשתא ארבע מאה באלף חמשאה, "ולתת שקוץ שמם" על אתר קדש קודשין, ולבני ביתא ועמא טמאה יעלון פגריהון בהאי ביתא זמנא ידועא אלף מאתן ותשעין.  בההוא זמנא עשן יתר לגבי שמאלא לאעברה מתמן סמא"ל ומיד סליק עשן אחרא דאיהו עשן הקטרת לקטרא ולקרבא ימינא בשמאלא דעמודא דעשן איהו עמודא דאמציעותא, איהו עשן הקטרת, "בזאת יבא אהרן אל הקדש", קץ הימין והמשכילים יבינו מאירי בריח התיכון, עוברא דדשא סת"ר סתום וחתם קץ הימין עד ע"ת קייץ משו"מרים לבק"ר שמרי"ם לבק"ר בתרין יומין מקדמת יומא דחורבנא נפקת מלתא בסופא "עצר"ת תהיה לכם", "יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים" "והמשכילים יבינו ויזהירו כזהר הרקיע".  בשביעי לעצרת, שבת שבתון, ובההוא זמנא דיתבני בניינא על ידא דקודשא בריך הוא לעילא ותתא, אתמר בשבינתא עלאה ותתאה: "והיה אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתים כאור שבעת הימים",</p><p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align: right; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; "> </p><p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align: center; direction: rtl; margin-top: 0px; margin-right: 0px; margin-bottom: 0px; margin-left: 0px; "><b><span style="font-size:180%;">י</span></b>שמחו <b><span style="font-size:180%;">ה</span></b>שמים <b><span style="font-size:180%;">ו</span></b>תגל <b><span style="font-size:180%;">ה</span></b>ארץ</p></div></div></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/546899482203661752-7647969913012172122?l=rimzeigeulah.blogspot.com' alt='' /></div>גילויhttp://www.blogger.com/profile/10600628881119650305noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-546899482203661752.post-823933628824565852008-11-23T13:18:00.002+02:002008-11-23T13:20:43.552+02:00<blockquote>דניאל יב:ט - ויאמר לך דניאל, כי סתמים וחתמים הדברים עד עת קץ.  <br />דניאל יב:י - יתבררו ויתלבנו ויצרפו רבים, והרשיעו רשעים, ולא יבינו כל רשעים, והמשכלים יבינו.<br /><span class="Apple-style-span" style="font-size:large;"><span class="Apple-style-span" style="font-weight: bold;">דניאל יב:יא - ומעת הוסר התמיד, ולתת שקוץ שמם, ימים, אלף מאתים ותשעים.<br />דניאל יב:יב - אשרי המחכה, ויגיע לימים  אלף, שלש מאות שלשים וחמשה.</span></span><br />דניאל:יג - ואתה, לך לקץ, ותנוח ותעמד לגרלך, לקץ הימין.</blockquote>פסוקים אלה בסוף ספר דניאל מהווים תשובה מאת מלאך ה' לדניאל על שאלתו "מה אחרית אלה", ולכן הם צריכים להיות תשובה אשר אפשר להבינה.  יש כמה שאלות ערקיות שהפסוקים מעוררים:<div><br /></div><div><ul><li>מתי זה "עת הוסר התמיד"?</li><li>מתי זה "לתת שקוץ שממ"?</li><li>הימים הנזכרים כאן הינם ימים או שנים?</li><li>מהו עצם הסתימה וחתימה שעשה דניאל כפקודת המלאך?</li><li>האם 1290 ו1335 הם שני מניינים נפרדים או מניין אחד?</li></ul><div>כדי למצוא תשובה, נבדוק את הכתוב בהקדמה לתיקוני זוהר דף ד' עמוד ב':</div><div></div><blockquote><div>מיד דאסתלקו, וילכו בלא כח לפני רודף, ובגין דא אוקמוה מארי מתניתין, כל האומר אמן יהא שמיה רבא בכל כחו, קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, דאינון שבעין שנין, בתר אלף ומאתן שנין, דאתחרב בי מקדשא, ואית דחשיב לון משבוטל התמיד, בגין דבדרגא דיעקב תליא קץ דפורקנא, דדרגיה אמת, הדא הוא דכתיב (מיכה ז') תתן אמת ליעקב, דאיהו סימן אלף מאתים תשעים, ואית דאוסיף ביה ב', קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת, לדעת בארץ דרכך, אוף הכי ארץ, אלף ר"ץ, מאתים ותשעים, לקיימא בהון אמ"ת מאר"ץ תצמח, כד יהון לבר כחושבן אר"ץ, אבל גזר דינם שבעים שנים:<br /></div><div><div></div></div></blockquote><div><div>תרגום:</div><div></div><blockquote><div>מיד שהסתלקו, וילכו בלא כח לפני רודף, וגבלל זה, לימדו בעלי המשניות, כל האומר אמן יהא שמיה רבא בכל כחו, קורעין לו גזר דינו של שבעים שנה, שהם שבעים שנים, אחרי האלף ומאתים שנים, שנחרב בית המקדש.  ויש שמחשבים אותו מהזמן שבוטל התמיד, משום שבדרגה של יעקב תלוי קץ הגאולה, שדרגתו אמת, וזה משכתוב (מיכה ז') תתן אמת ליעקב, שזה סימן לאלף מאתים תשעים, ויש שמוסיפים עוד שתים, קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת, לדעת בארץ דרכך, אף כאן ארץ (ראשי תיבות) אלף ר"ץ, מאתים ותשעים, לקיים בהם אמ"ת מאר"ץ תצמח, כשיהיו בחוץ, כמו חשבון אר"ץ, אבל גזן דינם שבעים שנים.</div><div></div></blockquote><div>לפי פירוש והגהות הגר"א, התיקוני זוהר פה אומר לנו בפשטות ככה:</div><div><ul><li>בית שני נחרב בשנת 3828 (בזוהר, הולכים לפי מניין השנים של הסדר עולם רבא)<br /></li><li>אחרי החורבן, יש 1290 שנים.  ויש שמחשבים משבוטל התמיד, הרי 20 שנים לפני כן בשנת 3808.<br /></li><li>ויש שמוסיפים עוד 2 שנים, כלומר מה1290, מורידים רק 18 שנים, ולא 20.<br /></li><li>ולכן, מעת החורבן, 3828, יש להוסיף 1272 שנים, שהם 1290 שנים מעת הוסר התמיד, ואז נגיע לשנת 5100.<br /></li></ul><div>יש בעיות עם זה, כפי שהמציאות מוכיחה, עוד לא הגיעה הגאולה.  אבל נסיק מזה מסקנות לגבי שאלותינו מקודם:</div><div><ul><li>עת הוסר התמיד קשורה להפסקת קרבן התמיד בבית המקדש, כפי "פשט" הדברים.</li><li>הימים הנזכרים הינם שנים, ולא ימים כפשוטם.</li></ul><div>אבל בעיה יש לגבי ההנחה שקרבן התמיד בבית שני בוטל 18 שנים לפני חורבן בית שני: המרד של עם ישראל ברומאים לא התחיל יותר מעשר שנים לפני החורבן.  יתר על זה, כתוב "ומעת הוסר התמיד", ולשון הוסר יכול להוות לשון עבר, דבר שקרה לפני מתן הנבואה לדניאל.  בואו נניח שמדובר בחורבן בית ראשון בשנת 3339 (לפי מנייננו).  לפי הסדר עולם רבא, 18 שנים לפני החורבן, עלה נבוכדנצאר הרשע לירושלים.  הנחה שזה גרם הפסקת התמיד לא מפתיעה במיוחד.</div><div><ul><li>3339+1272 = 4611, 851 למניינם.<br /></li></ul></div><div>בספרי תולדות העולם בידינו, לא קרה שום דבר בשנה זאת שיש להדגיש.  אבל השנה 3339 היא שנת החורבן רק לפי המניין המסורתי.  בואו נניח שמדובר בחורבן בית ראשון לפי המדעים, 164 שנים לפני מנייננו שהוא 3175 בלוח העברי.</div><div><ul><li>3175+1272 = 4447, 687 למניינם.</li></ul><div>בספרי תולדות העולם בידינו, ובספרי תולדות ארץ ישראל בפרט, אנו מוצאים שזו שנת התחלת בנין כיפת הסלע בהר הבית.  אם כן, אנו מוצאים פשט פשוט של הפסוק בדניאל:</div><div><ul><li>מעת הוסר התמיד - הפסקת קרבן התמיד על ידי הבבלים בבית ראשון.</li><li>תת שקוץ שמם - בנין כיפת הסלע.</li></ul><div>אם כן, אנו רואים מהי הסתימה וחתימה שציוה המלאך על דניאל: המניין המסורתי לפנינו מסתיר מעם ישראל את קיום החלק הראשון מנבואה זאת.</div><div><p>החלק הבא, הוא עוד עומד לפנינו.  מאחר ומצאנו את משמעות הפסוק הראשון, וה1290 כבר התקיים, זה נותן לנו תשובה לגבי השאלה האחרונה: האם המספרים 1290 ו1335 הם מניין אחד או שני מניינים.  לפי זה, והעובדה שלא היתה גאולה לפני שנת 4500, המציאות מכריחה אותנו לבוא למסקנה שהם שני מניינים, אחד אחר השני.</p><p>אם 4447 מהווה סוף המניין הראשון, נשים את 4448 כהתחלת המניין הבא.</p><p>4448+1335 = 5783</p><p><span class="Apple-style-span" style="font-weight: bold; "><span class="Apple-style-span" style="font-size:large;">אשרי המחכה, ויגיע לימים  אלף, שלש מאות שלשים וחמשה.</span></span><br /></p></div></div></div></div></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/546899482203661752-82393362882456585?l=rimzeigeulah.blogspot.com' alt='' /></div>גילויhttp://www.blogger.com/profile/10600628881119650305noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-546899482203661752.post-85047896286018099882008-11-20T19:33:00.003+02:002008-11-30T09:06:10.821+02:00<p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;background:white;direction: rtl;unicode-bidi:embed"></p><span dir="LTR" style=" ;font-family:Arial;color:black;"><div style="text-align: right;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">בפרשת תזריע, מלמדת התורה על אשה שיולדת, ומצביה לגבי טמאה וטהרה.  אם היא יולדת בן, היא טמאה, והדם טמא כשאר דם נדה.  טמאה זאת נמשכת שבעה ימים, ולאחר מכן היא במצב של דם טוהר, כלומר כל דם הזב ממנה בחזקת טהרה.  מצב דם הטוהר נמשך עוד שלשים ושלשה ימים.  סך הכל יש לנו ארבעים יום.<br /></span></div></span><p></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;background:white;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span class="Apple-style-span" style=" ;font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">באו נחשוב על ארבעים הימים האלה כשטוחים על פני ששת אלפים שנה של עולם הזה.  אם כך, כל יום הוא 150 שנה.</span></span></p> <ul style="margin-top:0in" type="disc"> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left: 0in;text-align:right;mso-list:l3 level1 lfo1;tab-stops:list .5in; background:white;direction:rtl;unicode-bidi:embedcolor:black;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><span dir="RTL"></span></span><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><span dir="RTL"></span>1050 שנים כנגד הדם הטמא אשר זקוק לתיקון של טיהור</span></span><span dir="LTR" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left: 0in;text-align:right;mso-list:l3 level1 lfo1;tab-stops:list .5in; background:white;direction:rtl;unicode-bidi:embedcolor:black;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><span dir="RTL"></span></span><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><span dir="RTL"></span>4950 שנים כנגד דם הטוהר, אשר אינו זקוק לתיקון</span></span><span dir="LTR" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> </ul> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;background:white;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style=" ;font-family:Arial;color:black;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">הטיהור הזה בא לידי ביטוי בעולם במצב הנקרא גדלות של זעיר אנפין.  לפי קבלת הרמח"ל, זמן הגדלות כבר היה בעבר והוא נחלק לשתים</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><span dir="LTR"></span></span><span dir="LTR" style=" ;font-family:Arial;color:black;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><span dir="LTR"></span>: </span></span></p> <ul style="margin-top:0in" type="disc"> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left: 0in;text-align:right;mso-list:l1 level1 lfo2;tab-stops:list .5in; background:white;direction:rtl;unicode-bidi:embedcolor:black;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">גדלות א': זמן בית ראשון ובית שני</span></span><span dir="LTR" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left: 0in;text-align:right;mso-list:l1 level1 lfo2;tab-stops:list .5in; background:white;direction:rtl;unicode-bidi:embedcolor:black;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">גדלות ב': זמן מתן תורה וימות המשיח</span></span><span dir="LTR" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> </ul> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;background:white;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style=" ;font-family:Arial;color:black;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אם סך כל השנים יעלו בחשבון כ1050 שנים, פשוט נשליך את השנים שכבר חלפו, ונראה מתי, לפי זה, אמורה להיות התחלת ימות המשיח</span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><span dir="LTR"></span></span><span dir="LTR" style="font-family:Arial;color:black;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><span dir="LTR"></span>. </span></span></p> <ul style="margin-top:0in" type="disc"> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left: 0in;text-align:right;mso-list:l0 level1 lfo3;tab-stops:list .5in; background:white;direction:rtl;unicode-bidi:embedcolor:black;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">מתן תורה – שנה אחת</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left: 0in;text-align:right;mso-list:l0 level1 lfo3;tab-stops:list .5in; background:white;direction:rtl;unicode-bidi:embedcolor:black;"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">בית ראשון – 410 שנים</span></span><span dir="LTR" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left:0in; text-align:right;mso-list:l0 level1 lfo3;tab-stops:list .5in;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">בית שני – 421 שנים, לפי דעת התוספות במסכת ערכין.</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> </ul> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><o:p><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">סך כל השנים עד עתה הן 832.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">כדי להשלים את ה1050, העולם זקוק ל218 שנים במצב של ימות המשיח.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אבל אנחנו חייבים לזכור שלפי מניין השנים הנהוג, אדם הראשון נולד בשנה שנייה, ולכן התיקון הוא בין השנים 2 עד 6001.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">כלומר, התחלת תקופת ימות המשיח תהיה 218 שנים לפני 6001, בשנת 5783.</span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><o:p><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">מזה נעשה סקר של תולדות עם ישראל.</span></o:p></span></p> <ul style="margin-top:0in" type="disc"> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left:0in; text-align:right;mso-list:l2 level1 lfo4;tab-stops:list .5in;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">480 שנים מיציאת מצרים לבנין בית ראשון (מלכים א ו:א) (2449-2929)</span></span><span dir="LTR" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left:0in; text-align:right;mso-list:l2 level1 lfo4;tab-stops:list .5in;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><span dir="RTL"></span></span><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><span dir="RTL"></span>70 שנים של גלות בבל (3339-3409)</span></span><span dir="LTR" style=" ;font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left:0in; text-align:right;mso-list:l2 level1 lfo4;tab-stops:list .5in;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><span dir="RTL"></span></span><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><span dir="RTL"></span>1953 שנים של גלות אדום (3830-5783)</span></span><span dir="LTR" style=" ;font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> </ul> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><o:p><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אותם השנים שהן אחרי גאולת מצרים אבל חסרות בית המקדש הן 2503 שנים.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">זה אותה כמות השנים שחלפו מבריאת העולם עד התחלת ספירת שמיטה ויובל בימי יהושע בן-נון (ראה משנה תורה הלכות שמיטה ויובל פרק י').</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אולי זה בא לרמז על דבר אחר, שהעולם היה אמור להגיע לתיקונו השלם בכניסת עם ישראל לארצו, אילולא חטאו עם ישראל בשלשלת החטאים ממכירת יוסף עד חטאי דור המדבר.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">תולדות העולם התרחשו כמו שאנחנו לומדים כדי להראות לנו תמונה גדולה יותר.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אבל אין לזה סתירה, להגיד שתאריך כניסת עם ישראל לארץ מלמד על גאולה שהיתה אמורה לקרות.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אנחנו רואים שיש גזירות על זמנים ואפילו חטאים.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">ראה פרשת אלדד ימידד ורש"י שם.</span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><o:p><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אם שתי התקופות האלו באמת מקבילות, נשים אותן אחת ליד השניה.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">הגאולה שחסרה לנו, 2504, מקבילה לשנת 5783.</span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><o:p><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אם כן, יציאת מצרים בשנת 2449 כנגד 5728, שנה שלא ראתה גאולת עם ישראל.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אבל יש משהו פה.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">פקד פקדתי אתכם ואת העשוי לכם במצרים (שמות ג:טז).</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">משפט זה נאמר למשה רע"ה שנה לפני כן, 2448, המקבילה לשנת 5727, שנת שחרור ירושלים.</span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><o:p><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אבל מה עם 40 השנים של דור המדבר?</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">התשובה נמצאת בספר ישעיה נב:יב, לא בחפזון תצאו.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">תהליך הגאולה מתמשך מזמן הפקידה ועד זמן הזכירה.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אנחנו עומדים היום 41 שנים אחרי הפקידה של 5727. </span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"> </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">אם כן, שנה זאת, 5769, כנגד התחלת כיבוש הארץ בימי יהושע בן-נון.</span></o:p></span></p> <div align="right"> <table class="MsoTableGrid" dir="rtl" border="1" cellspacing="0" cellpadding="0" style="border-collapse:collapse;border:none;mso-border-alt:solid windowtext .5pt; mso-yfti-tbllook:480;mso-padding-alt:0in 5.4pt 0in 5.4pt;mso-table-dir:bidi; mso-border-insideh:.5pt solid windowtext;mso-border-insidev:.5pt solid windowtext"> <tbody><tr style="mso-yfti-irow:0;mso-yfti-firstrow:yes"> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border:solid windowtext 1.0pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">שנה בדור גאולה ראשונה</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border:solid windowtext 1.0pt; border-right:none;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-alt: solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">מה שקרה באותה שנה</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border:solid windowtext 1.0pt; border-right:none;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-alt: solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">שנה בדור גאולה אחרונה</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border:solid windowtext 1.0pt; border-right:none;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-alt: solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">מה שקרה באותה שנה</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> </tr> <tr style="mso-yfti-irow:1"> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border:solid windowtext 1.0pt; border-top:none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-alt:solid windowtext .5pt; padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">2448</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border-top:none;border-left: solid windowtext 1.0pt;border-bottom:solid windowtext 1.0pt;border-right: none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">פקד פקדתי אתכם</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border-top:none;border-left: solid windowtext 1.0pt;border-bottom:solid windowtext 1.0pt;border-right: none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">5727</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border-top:none;border-left: solid windowtext 1.0pt;border-bottom:solid windowtext 1.0pt;border-right: none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">פקידת מלחמת ששת הימים</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> </tr> <tr style="mso-yfti-irow:2"> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border:solid windowtext 1.0pt; border-top:none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-alt:solid windowtext .5pt; padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">2489-2496</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border-top:none;border-left: solid windowtext 1.0pt;border-bottom:solid windowtext 1.0pt;border-right: none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">כיבוש הארץ</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border-top:none;border-left: solid windowtext 1.0pt;border-bottom:solid windowtext 1.0pt;border-right: none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">5768-5775</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border-top:none;border-left: solid windowtext 1.0pt;border-bottom:solid windowtext 1.0pt;border-right: none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><o:p><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"> </span></o:p></span></p> </td> </tr> <tr style="mso-yfti-irow:3"> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border:solid windowtext 1.0pt; border-top:none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-alt:solid windowtext .5pt; padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">2497-2503</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border-top:none;border-left: solid windowtext 1.0pt;border-bottom:solid windowtext 1.0pt;border-right: none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">חילוק הארץ</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border-top:none;border-left: solid windowtext 1.0pt;border-bottom:solid windowtext 1.0pt;border-right: none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">5776-5782</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border-top:none;border-left: solid windowtext 1.0pt;border-bottom:solid windowtext 1.0pt;border-right: none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><o:p><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"> </span></o:p></span></p> </td> </tr> <tr style="mso-yfti-irow:4;mso-yfti-lastrow:yes"> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border:solid windowtext 1.0pt; border-top:none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-alt:solid windowtext .5pt; padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">2504</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border-top:none;border-left: solid windowtext 1.0pt;border-bottom:solid windowtext 1.0pt;border-right: none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">התחלת ספירת יובל</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border-top:none;border-left: solid windowtext 1.0pt;border-bottom:solid windowtext 1.0pt;border-right: none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">5783</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> <td width="148" valign="top" style="width:110.7pt;border-top:none;border-left: solid windowtext 1.0pt;border-bottom:solid windowtext 1.0pt;border-right: none;mso-border-top-alt:solid windowtext .5pt;mso-border-right-alt:solid windowtext .5pt; mso-border-alt:solid windowtext .5pt;padding:0in 5.4pt 0in 5.4pt"> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">התחלת ימות המשיח</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></p> </td> </tr> </tbody></table> </div> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><o:p><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">נודע הקשר ההדוק אשר בין יהושע בן-נון למשיח בן יוסף, אין צורך להאריך.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">יש אמנם צורך לציין שכל השנים הרשומות כאן, הן מתקופת העומר בשנה אחת עד זאת שלאחריה.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">כלומר, 5727 הוא מפסח 5727 עד שבועות 5728.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">כל זה עד 5783, כי את השמיטה והיובל סופרים מתשרי.</span></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><o:p><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">בגלל קירובן לשנות שמיטה, ושמוצאי שביעית נחשב לזמן של חסד, נראה רצוי לציין את השנים ככה:</span></o:p></span></p> <ul style="margin-top:0in" type="disc"> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left:0in; text-align:right;mso-list:l4 level1 lfo5;tab-stops:list .5in;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">5769 – התחלת הכיבוש</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left:0in; text-align:right;mso-list:l4 level1 lfo5;tab-stops:list .5in;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">5776 – השלמת הכיבוש והתחלת החילוק</span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> <li class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;margin-left:0in; text-align:right;mso-list:l4 level1 lfo5;tab-stops:list .5in;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">5783 – התחלת העידן החדש</span></span><span dir="LTR" style=" ;font-family:Arial;"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;"><o:p></o:p></span></span></li> </ul> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-family:Arial;"><o:p><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">השלמת הכיבוש ב5776 מתאימה לשיטתי אשר לפיה 5776 היא שנת היובל ה48, כפי שכתבתי במקום אחר.</span><span style="mso-spacerun:yes"><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">  </span></span><span class="Apple-style-span" style="font-size:medium;">בנוסף, יובל זה גם מספר ה66 מאז ימי יהושע בן-נון.</span></o:p></span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/546899482203661752-8504789628601809988?l=rimzeigeulah.blogspot.com' alt='' /></div>גילויhttp://www.blogger.com/profile/10600628881119650305noreply@blogger.com2tag:blogger.com,1999:blog-546899482203661752.post-17942627653344475252008-11-20T16:53:00.006+02:002008-11-24T17:29:07.735+02:00<p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"></p><p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><span class="Apple-style-span" style=" font-weight: bold;font-family:arial;font-size:48px;"></span></p><p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><b><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">פרק א'<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><b><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">הרמב"ם על ספירת היובל<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><b><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">מהמשנה תורה, הלכות שמיטה ויובל פרק '<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><b><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">(צוטט מאתר של <a href="http://mechon-mamre.org/i/7710.htm">מכון ממרא</a>)<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">א<span style="mso-spacerun:yes">  </span>מצוות עשה לספור שנים שבע שבע, ולקדש שנת החמישים--שנאמר "וספרת לך, שבע שבתות שנים . . . וקידשתם, את שנת החמישים" (ויקרא כה,ח-י); ושתי מצוות אלו, מסורין לבית דין הגדול בלבד.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>[ב] ומאימתיי התחילו למנות:<span style="mso-spacerun:yes">  </span>מאחר ארבע עשרה שנה משנכנסו לארץ--שנאמר "שש שנים תזרע שדך, ושש שנים תזמור כרמך" (ויקרא כה,ג), עד שיהיה כל אחד ואחד מכיר ארצו; ושבע שנים עשו בכיבוש הארץ, ושבע שנים בחילוק.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ב<span style="mso-spacerun:yes">  </span>נמצאת אומר בשנת שלוש וחמש מאות ואלפיים מראש השנה שאחר מולד אדם הראשון, שהיא שנה שנייה ליצירה--התחילו למנות.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ועשו שנת עשר וחמש מאות ואלפיים ליצירה, שהיא שנת אחת ועשרים משנכנסו לארץ--שמיטה; ומנו שבע שמיטות וקידשו שנת חמישים, שהיא שנת ארבע ושישים משנכנסו לארץ.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ג<span style="mso-spacerun:yes">  </span>שבעה עשר יובלות מנו ישראל, משנכנסו לארץ ועד שיצאו; ושנה שיצאו בה, שחרב הבית בראשונה, מוצאי שביעית הייתה, ושנת שש ושלושים ביובל הייתה--שארבע מאות שנה ועשר שנים, עמד בית ראשון.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ד<span style="mso-spacerun:yes">  </span>כיון שחרב הבית, בטל מניין זה, משבטלה הארץ.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ונשארה הארץ חרבה, שבעים שנה; ונבנה בית שני, וארבע מאות ועשרים עמד.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ובשנה השביעית מבניינו, עלה עזרא והיא הביאה השנייה; ומשנה זו התחילו למנות מניין אחר.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ועשו שנת שלוש עשרה לבניין בית שני שמיטה, ומנו שבע שמיטות וקידשו שנת חמישים; אף על פי שלא היה שם יובל בבית שני, מונין היו אותו כדי לקדש שמיטות.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ה<span style="mso-spacerun:yes">  </span>[ד] נמצאת למד שהשנה שחרב בה הבית באחרונה, שתחילתה מתשרי שאחר החורבן בשני חודשים, שהרי מתשרי הוא המניין לשמיטים וליובלות--אותה השנה מוצאי שביעית הייתה, ושנת חמש עשרה מן היובל התשיעי הייתה.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ו<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ולפי חשבון זה, שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחורבן, שהיא שנת שבע ושמונים ואלף וארבע מאות למניין שטרות, שהיא שנת שש ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה--היא שנת שמיטה, והיא שנת אחת ועשרים מן היובל.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ז<span style="mso-spacerun:yes">  </span>[ה] אבל כל הגאונים אמרו שמסורת היא בידיהם איש מפי איש, שלא מנו באותן השבעים שנה שבין חורבן בית ראשון ובניין בית שני אלא שמיטות בלבד, בלא יובל; וכן משחרב באחרונה, לא מנו שנת חמישים אלא שבע שבע בלבד מתחילת שנת החורבן.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>וכן עולה מתלמוד עבודה זרה, כפי חשבון זה שהוא קבלה.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ח<span style="mso-spacerun:yes">  </span>[ו] ושנת השמיטה ידועה היא ומפורסמת, אצל הגאונים ואנשי ארץ ישראל; וכולן לא מנו אלא לשני חורבן, משליכין אותן שבע שבע.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ולפי חשבון זה תהי שנה זו, שהיא שנת שבע ומאה ואלף לחורבן, מוצאי שביעית.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ועל זה אנו סומכין, וכפי חשבון זה אנו מורין לעניין מעשרות ושביעית והשמטת כספים--שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה, ובהן ראוי להיתלות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ט<span style="mso-spacerun:yes">  </span>[ז] שנת יובל אינה עולה ממניין שני השבוע--אלא שנת תשע וארבעים שמיטה, ושנת חמישים יובל; ושנת אחת וחמישים, תחילת שש שנים של שבוע.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>וכן בכל יובל ויובל.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><b><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">פרק ב'<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><b><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">פירוש לדברי הרמב"ם<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; direction:rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">א<span style="mso-spacerun:yes">  </span>מצוות עשה לספור שנים שבע שבע, ולקדש שנת החמישים--שנאמר "וספרת לך, שבע שבתות שנים . . . וקידשתם, את שנת החמישים" (ויקרא כה,ח-י); ושתי מצוות אלו, מסורין לבית דין הגדול בלבד.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>[ב] ומאימתיי התחילו למנות:<span style="mso-spacerun:yes">  </span>מאחר ארבע עשרה שנה משנכנסו לארץ--שנאמר "שש שנים תזרע שדך, ושש שנים תזמור כרמך" (ויקרא כה,ג), עד שיהיה כל אחד ואחד מכיר ארצו; ושבע שנים עשו בכיבוש הארץ, ושבע שנים בחילוק.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">יציאת מצרים היתה בשנת 2448, לפי הספירה המובאת בסדר עולם רבא.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>הארבעים שנה של דור המדבר הסתיימו בשנת 2488.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אחרי-כן, נכנסו בני ישראל לארץ, והחלו 7 שנים של כיבוש הארץ, שהסתיימו בשנת 2495.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אחרי הכיבוש היו 7 שנים של חילוק ארץ לפי השבטים.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אותן שנים הסתיימו בשנת 2502.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; direction:rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ב<span style="mso-spacerun:yes">  </span>נמצאת אומר בשנת שלוש וחמש מאות ואלפיים מראש השנה שאחר מולד אדם הראשון, שהיא שנה שנייה ליצירה--התחילו למנות.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ועשו שנת עשר וחמש מאות ואלפיים ליצירה, שהיא שנת אחת ועשרים משנכנסו לארץ--שמיטה; ומנו שבע שמיטות וקידשו שנת חמישים, שהיא שנת ארבע ושישים משנכנסו לארץ.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">לפי המיספור של סדר עולם רבא, התחילו לספור שמיטה ויובל בשנת 2503.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אבל מנייננו מבוסס על שנת תהו.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>רקע: אדם הראשון נולד בא' תשרי.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אם כן, שאר ימי הבריאה היו באלול.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>כדי לא לספור משנת 0, אנחנו סופרים בהנחה שאדם הראשון נולד בשנה שנייה.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אנחנו מכנים את השנה שלפני לידת אדם הראשון "שנת תהו".<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">במסכת ערכין מובאת מחלוקת בספירת מחזור היובל.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l6 level1 lfo1;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">לפי דעת רבנן (ערכין לג.), שנת היובל אינה עולה למניין השנים של מחזור השמיטה.</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l6 level1 lfo1;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">לפי דעת רבי יהודה (ערכין יב:), שנת היובל עולה לכאן ולכאן, כלומר היובל הוא שנת החמשים למחזור הקודם, ושנה ראשונה למחזור הבא.</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">הרמב"ם פה פוסק כדעת רבנן כפי שנראה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; direction:rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ג<span style="mso-spacerun:yes">  </span>שבעה עשר יובלות מנו ישראל, משנכנסו לארץ ועד שיצאו; ושנה שיצאו בה, שחרב הבית בראשונה, מוצאי שביעית הייתה, ושנת שש ושלושים ביובל הייתה--שארבע מאות שנה ועשר שנים, עמד בית ראשון.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">עמד בית המקדש הראשון בין השנים 2929 ו3339.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>לפי שיטת רבנן, עם ישראל סיים לספור היובל 16 פעמים, והבית נחרב בשנת 36 למחזור ה17.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; direction:rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ד<span style="mso-spacerun:yes">  </span>כיון שחרב הבית, בטל מניין זה, משבטלה הארץ.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ונשארה הארץ חרבה, שבעים שנה; ונבנה בית שני, וארבע מאות ועשרים עמד.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ובשנה השביעית מבניינו, עלה עזרא והיא הביאה השנייה; ומשנה זו התחילו למנות מניין אחר.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ועשו שנת שלוש עשרה לבניין בית שני שמיטה, ומנו שבע שמיטות וקידשו שנת חמישים; אף על פי שלא היה שם יובל בבית שני, מונין היו אותו כדי לקדש שמיטות.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">דעת הרמב"ם היא שבאותן השבעים שנה של גלות בבל, לא ספרו שמיטה ויובל בגלל ביטול קדושת הארץ, אותה קדושה קידשו מימי יהושע בן-נון על ידי כיבוש הארץ.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>כפי שמלמדת הגמרא, קדושה ראשונה קידשו לשעתה, קדושה שנייה קידשו לשעתה ולעתיד לבוא.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>זה רעיון מענין, לחבר את עצם הקדושה של ארץ ישראל עם ספירת שמיטה ויובל.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; direction:rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ה<span style="mso-spacerun:yes">  </span>[ד] נמצאת למד שהשנה שחרב בה הבית באחרונה, שתחילתה מתשרי שאחר החורבן בשני חודשים, שהרי מתשרי הוא המניין לשמיטים וליובלות--אותה השנה מוצאי שביעית הייתה, ושנת חמש עשרה מן היובל התשיעי הייתה.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">מסורה קדומה בידינו ששני בתי המקדש נחרבו במוצאי שבת במוצאי שביעית.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אבל לפי מה שמובא פה, זה נכון לשנת 3339, שנת חורבן בית ראשון, אבל לא לשנת 3829, שנת חורבת בית שני.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ולכן אומר הרמב"ם, מאחר ורוב שנת 3829 ראתה בית המקדש, התחלת החורבן נחשבת לשנת 3830.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; direction:rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ו<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ולפי חשבון זה, שנה זו שהיא שנת אלף ומאה ושבע לחורבן, שהיא שנת שבע ושמונים ואלף וארבע מאות למניין שטרות, שהיא שנת שש ושלושים ותשע מאות וארבעת אלפים ליצירה--היא שנת שמיטה, והיא שנת אחת ועשרים מן היובל.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">לפי דעת הרמב"ם, ספירת השמיטה ויובל<span style="mso-spacerun:yes">  </span>שייכת לקדושת הארץ, וקדושה שנייה לא בטלה, ולכן הוא מביא את התוצאות בימיו.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; direction:rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ז<span style="mso-spacerun:yes">  </span>[ה] אבל כל הגאונים אמרו שמסורת היא בידיהם איש מפי איש, שלא מנו באותן השבעים שנה שבין חורבן בית ראשון ובניין בית שני אלא שמיטות בלבד, בלא יובל; וכן משחרב באחרונה, לא מנו שנת חמישים אלא שבע שבע בלבד מתחילת שנת החורבן.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>וכן עולה מתלמוד עבודה זרה, כפי חשבון זה שהוא קבלה.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">כאן, הרמב"ם מביא מסורת שמכחישה את דעתו, שבימי גלות בבל, עם ישראל המשיך לספור מחזורי שמיטה, שבע שבע, ואותו דבר עכשיו בימי גלות אדום.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ומפני ששנת החורבן, 3829, היתה שנת השמיטה, אנחנו משתמשים בה כדי לבסס חישובינו למצוא שנת השמיטה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; direction:rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ח<span style="mso-spacerun:yes">  </span>[ו] ושנת השמיטה ידועה היא ומפורסמת, אצל הגאונים ואנשי ארץ ישראל; וכולן לא מנו אלא לשני חורבן, משליכין אותן שבע שבע.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ולפי חשבון זה תהי שנה זו, שהיא שנת שבע ומאה ואלף לחורבן, מוצאי שביעית.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>ועל זה אנו סומכין, וכפי חשבון זה אנו מורין לעניין מעשרות ושביעית והשמטת כספים--שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה, ובהן ראוי להיתלות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">הרמב"ם פה מדגיש את החשיבות בצייתנות למסורת הגאונים, אפילו אם הגיון המסורת נעלם מעינינו, בגלל ידיעתנו בגודל חכמתם.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><b><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">פרק ג'<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><b><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">להגיע לשיטה משולבת<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">כפי שמוזכר לעיל, ישנן שתי שיטות באופן ספירת היובל:<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l2 level1 lfo2;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">הראשון, נכנה מחזור דרבנן, שנת החמשים לא עולה למניין שני השבוע (שבוע הוא כינוי למחזור השמיטה).</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l2 level1 lfo2;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">השני, נכנה מחזור דרבי יהודה, שנת החמשים עולה כשנה ראשונה לשבוע הבא</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">מסקנת הגמרא הוא שהלכה כרבנן, ושיטה זאת הוא היסוד לשיטת הרמב"ם כאן.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l1 level1 lfo3;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">לפי מחזור דרבנן, שנות היובל מספר 46, 47, ו48 בשנים 5715, 5765, ו5815.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l1 level1 lfo3;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">לפי מחזור דרבי יהודה, שנות היובל מספר 46, 47, ו48 בשנים 5670, 5719, ו5768.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">הבעיה עם שתי השיטות היא ששתיהן מנוגדות לשיטתנו בספירת שנות השמיטה, כל שבע שנים אחרי החורבן.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">מתוך זה, נשתדל לגלות סוד המסורת שהורישו לנו הגאונים.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אולי ההנחה שבימי הגלות, סופרים כל שבע שבע איננה מדויקת.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">הצעתי היא כך:<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">בימי גלות בבל וגלות אדום, הלכה כרבי יהודה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">הפירוט:<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l4 level1 lfo4;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">בין 2504 ל3339, הספירה כרבנן, מחזורים של 50 שנה.</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l4 level1 lfo4;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">בין 3340 ל3415, הספירה כרבי יהודה, מחזורים של 49 שנה.</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l4 level1 lfo4;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">בין 3416 ל3829, הספירה מתחילה מחדש כרבנן, מחזורים של 50 שנה.</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l4 level1 lfo4;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">בין 3830 עד חידוש ספירת היובל, הספירה כרבי יהודה, מחזורים של 49 שנה.</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">יש לזה רמז בספר יחזקאל:<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">יחזקאל מ:א - בעשרים וחמש שנה לגלותנו בראש השנה בעשור לחדש, בארבע עשרה שנה, אחר, אשר הכתה העיר, בעצם היום הזה, היתה עלי יד-ה', ויבא אתי שמה</span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">באיזו שנה ראש השנה חל בעשור לחדש?<span style="mso-spacerun:yes">  </span>הוי אומר זה יובל.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אם חורבן הבית, אשר כאן כוה "הכתה העיר" היה בשנת ה36, לפי שמובא לעיל, היובל בגלות הוא בשנת ה14 לגלות, כפי שמובא בפסוק.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>עד כאן רמז ליובל בגלות.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">לפי הלכה ד' לעיל, המחזור של 50 שנה עוזר לנו לקדש את שנות השמיטה שזמנן.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אבל אם מחזור דרבי יהודה, אין כל צורך לציון היובל כדי לקדש את השמיטה בזמנו.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אם כן, היובל יכול להעלם, ואף אחד לא ישים לבו לשנים שבהן יש יובל.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">אבל נסתכל על שנות היובל האחרונות לפי השיטה המשולבת, נראה דברים מדהימים.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l3 level1 lfo5;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">שנת היובל ה46 – 5678 – בשנה זו יצאה הכרזת בלפור.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l3 level1 lfo5;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">שנת היובל ה47 – 5727 – מלחמת ששת הימים, איחוד ירושלים וכיבוש יש"ע והגולן.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">בלי ספק, שני אלה היוו התקדמות אדירה בענין גאולת ארץ ישראל, שהיא כמובן אחד מענייני היובל.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">היובל ה48 יהיה בשנת 5776, אחרי שנת השמיטה הבאה.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אם נספור מימי יהושע בן-נון, מספר היובל הוא 66.</span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><b><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">פרק ד'<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><b><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">יובל של יובלות<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">אצל מצות ספירת העומר, אנו מוצאים שתי אמירות שלכאורה מכחישות אחת את השניה.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l0 level1 lfo6;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ויקרא כד:טו - וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה <b><u>שבע שבתות</u></b> תמימת תהיינה<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l0 level1 lfo6;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ויקרא כד:טז - עד ממחרת השבת השביעת <b><u>תספרו חמשים יום</u></b> וגו'</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">להלכה, אנו סופרים ארבעים ותשעה ימים, ויום החמשים הוא חג השבועות.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>יש רעיון פה של אתערותא דלתתא בספירה, ולאחר מכן, אתערותא דלעילא בחג.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">נחשוב מזמן עזרא הסופר עד המחזור ה49 כזמן השתדלותם של ישראל.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אנחנו היום שבע שנים לפני מחזור ה49.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">אם נחשוב על המחזורים דרבנן כמהווים מצב של לכתחילה, כי אנחנו לא בגלות, ועל מחזור דרבי יהודה כמהווים מצב של בדיעבד, השינוי הזה בימי גלותנו הוא חסד מאת ה' לקיצור הגלות.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>בשיטה המשולבת ושיטת רבי יהודה, 9 היובלות הראשונים שווים, ולכן, מחזור היובל ה49 הוקדם ב39 שנים (48-9).<span style="mso-spacerun:yes">  </span>כי בא מועד (ראה ספר קול התור פרק ד')<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">יש גם הקבלות בין ספירת העומר לספירת היובל.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">לדוגמא:<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l5 level1 lfo7;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">"שבוע" החסד מ3416-3765, בכולו בית שני עמד.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>חסד שבחסד, 3416-3465, ראה את קום הכנסת הגדולה, והניצוצות האחרונים של נבואה.</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l5 level1 lfo7;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">גבורה שבגבורה, 3816-3865, ראה חורבן בית שני</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l5 level1 lfo7;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span style=" font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol;mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">הוד שבהוד, 4992-5041, ל"ג ביובל.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>הזוהר יצא לאור.</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; text-indent:-.25in;mso-list:l5 level1 lfo7;tab-stops:list .5in;direction:rtl; unicode-bidi:embed"><span dir="RTL"></span><span style="font-family:Symbol;mso-fareast-font-family:Symbol; mso-bidi-font-family:Symbol;font-size:14.0pt;"><span style="mso-list:Ignore">·<span style="font:7.0pt &quot;Times New Roman&quot;">        </span></span></span><span dir="RTL"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;"><span dir="RTL"></span><span dir="RTL"></span>"שבוע" היסוד מ5482 עד היום.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>הגאולה נשרשת ביסוד לפי ח"ן.</span></span><span dir="LTR" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><b><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">פרק ה'<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" align="center" dir="RTL" style="text-align:center;direction: rtl;unicode-bidi:embed"><b><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">יובל מספר יוב"ל<o:p></o:p></span></b></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">בספר <a href="http://rimzeigeulah.blogspot.com/2008/11/blog-post_24.html">אמרי בינה</a>, שנת 5719 ושנת 5768 מוזכרות בקשר לגאולה האחרונה, כי הן שתי שנות היובל הקשורות למחזור היובל ה48.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>כפי שהוזכר לעיל, 5719 ו5768 היו שנות יובל לפי <o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">למה יש משמעות למחזור ה48?<span style="mso-spacerun:yes">  </span>כי הגימטריא של יובל הוא 48.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>לכן, היובל ה47, שהוא השנה הראשונה למחזור ה48, אמור להביא איתו התקדמות בתהליך הגאולה. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>אנחנו עומדים האחרי 5719 ו5768, ושתי השנים האלו לא הביאו גאולתנו.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אבל לפי השיטה המשולבת שהבאתי לעיל, היובל ה47 ו48 הם 5727 ו5776. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>כבר ידוע ההתקדמות העצומה שקיבלנו ב5727.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">חשיבות כפולה נתונה לשנת 5719 באמרי בינה.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>סיבה אחת היא היובל.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>סיבה שנייה היא סיום 301 מחזורי לבנה. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>כלומר 19 * 301 = 5719.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אבל גם ל5727 יש סגולה מיוחדת.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>היא השנה השמינית למחזור הלבנה, אשר בה פסח חל הכי מאוחר ביחס לשנת החמה מכל שנות המחזור. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>וכן היה גם ב5708.<span style="mso-spacerun:yes">  </span><o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">ענין השנה העברית שבאיחור ביחס לשנת החמה מרומז במסכת ברכות נט:<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; direction:rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">תנו רבנן: הרואה את החמה בתקופתה, לבנה בגבורתה, וכוכבים במסילותם, ומזלות כסדרן אומר ברוך עושה בראשית.<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">החישוב הזה על 5727, שהיובל פוגע במחזור הלבנה, מוזכר בזוהר חדש מאמר דרך כוכב מיעקב:<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; direction:rtl;unicode-bidi:embed"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;">כעת לסוף יומיא, כפום שעתא דיומא, בעידן די זרח שמשא, מן יומא שתיתאה, בשעתא דיזדמנון לפום מנין שנין, <b><u>דיובל ושמטה כחדא</u>, דאיהו <u>רע"ד מן יומא שתיתאה</u></b>. כעת זמינא קלא חדא לאתערא מרום רומי רקיעין, קלא עציב במרירו, מה דלא הוה הכי מן יומא דאתברון עלמין:<o:p></o:p></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="margin-right:.5in;text-align:right; direction:rtl;unicode-bidi:embed"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;color:black;">דא בשתין שנין דאלף שתיתאה...<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style=" ;font-size:14.0pt;color:black;">יובל ושמטה כחדא, כלומר שנה שיש בו יובל, כפי שהסברנו. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>אבל שמיטה, איך יהיה באותה שנה עם יובל? </span></span><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" dir="LTR" style="font-size:14.0pt;color:black;"><span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span><span style="mso-spacerun:yes"> </span></span></span><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;color:black;">התשובה שהמילה שמיטה מרמזת על השכינה (ראה זוהר פרשת בהר), שנמשלת ללבנה. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>לא די בכך, הזוהר נותן לנו סימן.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>רע"ד מן יומא שתיתאה. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>יומא שתיתאה, האלף הששי.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>רע"ד הוא גימטריא של 274.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אם נוריד 274 שנים מ6000, נקבל 5726.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>אבל הזוהר משתמש במניין השנים של סדר עולם רבא (ראה הקדמה לתיקוני זוהר ד:). <span style="mso-spacerun:yes"> </span>אנחנו צריכים להוסיף שנה אחת, והנה שנת 5727.<span style="mso-spacerun:yes">  </span>בסוף המאמר, כתוב ששנה זאת היא שנת הששים, כמו זה שמוזכר בזוהר וירא, שנת הפקידה.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style=" ;font-size:14.0pt;color:black;">אם שנת 5727 היא שנת הששים, ננסה להשלים את התמונה. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>היובל הבא בשנת 5776, הוא ה66 מזמן יהושע בן-נון. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>אולי זה בא לרמז שהיא שנת הששים ושש המוזכר בזוהר, אשר בו יתגלה המשיח בארץ הגליל. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>ראוי לציין שבאמרי בינה כתוב שביובל ה48, יתגלה המשיח.<o:p></o:p></span></span></p> <p class="MsoNormal" dir="RTL" style="text-align:right;direction:rtl;unicode-bidi: embed"><span class="apple-style-span"><span lang="HE" style=" ;font-size:14.0pt;color:black;">צריך לציין עוד, שהתגלות המשיח אינה נקראת הגאולה עצמה בזוהר. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>כתוב שבששים ושש יתגלה המשיח, אבל יש עוד "פלג עידן" עד הזכירה. <span style="mso-spacerun:yes"> </span>אם יש שש "השנים" בין שני היובלות, ה"חצי זמן" הזה גם הוא יותר משנה אחת.</span></span><span lang="HE" style="font-size:14.0pt;"><o:p></o:p></span></p><p></p><p></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/546899482203661752-1794262765334447525?l=rimzeigeulah.blogspot.com' alt='' /></div>גילויhttp://www.blogger.com/profile/10600628881119650305noreply@blogger.com0